1 א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל  לפני מותו

2 ב ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו

3 ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך

4 ד תורה צוה לנו משה  מורשה קהלת יעקב

5 ה ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל

6 ו יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר  {ס}

7 ז וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה  {פ}

8 ח וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה

9 ט האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע  כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו

10 י יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך

11 יא ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון  {ס}

12 יב לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן  {ס}

13 יג וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת

14 יד וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים

15 טו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם

16 טז וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

17 יז בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה  {ס}

18 יח ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך

19 יט עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק  כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול  {ס}

20 כ ולגד אמר ברוך מרחיב גד  כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד

21 כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל  {ס}

22 כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן

23 כג ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה  {ס}

24 כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו

25 כה ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך

26 כו אין כאל ישרון  רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים

27 כז מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד

28 כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל

29 כט אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך  {ס}

1 Y ESTA es la bendición con la cual bendijo Moisés varón de Dios á los hijos de Israel, antes que muriese.

2 Y dijo: Jehová vino de Sinaí, Y de Seir les esclareció; Resplandeció del monte de Parán, Y vino con diez mil santos: A su diestra la ley de fuego para ellos.

3 Aun amó los pueblos; Todos sus santos en tu mano: Ellos también se llegaron á tus pies: Recibieron de tus dichos.

4 Ley nos mandó Moisés, Heredad á la congregación de Jacob.

5 Y fué rey en Jeshurun, Cuando se congregaron las cabezas del pueblo Con las tribus de Israel.

6 Viva Rubén, y no muera; Y sean sus varones en número.

7 Y esta bendición para Judá. Dijo así: Oye, oh Jehová, la voz de Judá, Y llévalo á su pueblo; Sus manos le basten, Y tú seas ayuda contra sus enemigos.

8 Y a Leví dijo: Tu Thummim y tu Urim, con tu buen varón Al cual tentaste en Massa, Y le hiciste reñir en las aguas de la rencilla;

9 El que dijo á su padre y á su madre: Nunca los vi: Ni conoció á sus hermanos, Ni conoció á sus hijos: Por lo cual ellos guardarán tus palabras, Y observarán tu pacto.

10 Ellos enseñarán tus juicios á Jacob, Y tu ley á Israel; Pondrán el perfume delante de ti, Y el holocausto sobre tu altar.

11 Bendice, oh Jehová, lo que hicieren, Y recibe con agrado la obra de sus manos: Hiere los lomos de sus enemigos, Y de los que le aborrecieren; para que nunca se levanten.

12 Y á Benjamín dijo: El amado de Jehová habitará confiado cerca de él: Cubrirálo siempre, Y entre sus hombros morará.

13 Y á José dijo: Bendita de Jehová su tierra, Por los regalos de los cielos, por el rocío, Y por el abismo que abajo yace,

14 Y por los regalados frutos del sol, Y por los regalos de las influencias de las lunas,

15 Y por la cumbre de los montes antiguos, Y por los regalos de los collados eternos,

16 Y por los regalos de la tierra y su plenitud; Y la gracia del que habitó en la zarza Venga sobre la cabeza de José, Y sobre la mollera del apartado de sus hermanos.

17 El es aventajado como el primogénito de su toro, Y sus cuernos, cuernos de unicornio: Con ellos acorneará los pueblos juntos hasta los fines de la tierra: Y estos son los diez millares de Ephraim, Y estos los millares de Manasés.

18 Y á Zabulón dijo: Alégrate, Zabulón, cuando salieres: Y tu Issachâr, en tus tiendas.

19 Llamarán los pueblos al monte: Allí sacrificarán sacrificios de justicia: Por lo cual chuparán la abundancia de los mares, Y los tesoros escondidos de la arena.

20 Y a Gad dijo: Bendito el que hizo ensanchar á Gad: Como león habitará, Y arrebatará brazo y testa.

21 Y él se ha provisto de la parte primera, Porque allí una porción del legislador fuéle reservada, Y vino en la delantera del pueblo; La justicia de Jehová ejecutará, Y sus juicios con Israel.

22 Y á Dan dijo: Dan, cachorro de león: Saltará desde Basán.

23 Y á Nephtalí dijo: Nephtalí, saciado de benevolencia, Y lleno de la bendición de Jehová, Posee el occidente y el mediodía,

24 Y á Aser dijo: Bendito Aser en hijos: Agradable será á sus hermanos, Y mojará en aceite su pie.

25 Hierro y metal tu calzado, Y como tus días tu fortaleza.

26 No hay como el Dios de Jeshurun, Montado sobre los cielos para tu ayuda, Y sobre las nubes con su grandeza.

27 El eterno Dios es tu refugio Y acá abajo los brazos eternos; El echará de delante de ti al enemigo, Y dirá: Destruye.

28 E Israel, fuente de Jacob, habitará confiado solo En tierra de grano y de vino: También sus cielos destilarán rocío.

29 Bienaventurado tú, oh Israel, ¿Quién como tú, Pueblo salvo por Jehová, Escudo de tu socorro, Y espada de tu excelencia? Así que tus enemigos serán humillados, Y tú hollarás sobre sus alturas.