1 א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו {ר} br לאמר {ס} אשירה ליהוה כי גאה גאה {ס} סוס {ר} br ורכבו רמה בים {ס}
2 ב עזי וזמרת יה ויהי לי {ר} br לישועה {ס} זה אלי ואנוהו {ס} אלהי {ר} br אבי וארממנהו {ס}
3 ג יהוה איש מלחמה יהוה {ר} br שמו {ס}
4 ד מרכבת פרעה וחילו ירה בים {ס} ומבחר {ר} br שלשיו טבעו בים סוף {ס}
5 ה תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו {ר} br אבן {ס}
6 ו ימינך יהוה נאדרי בכח {ס} ימינך {ר} br יהוה תרעץ אויב {ס}
7 ז וברב גאונך תהרס {ר} br קמיך {ס} תשלח חרנך--יאכלמו כקש {ס}
8 ח וברוח {ר} br אפיך נערמו מים {ס} נצבו כמו נד {ר} br נזלים {ס} קפאו תהמת בלב ים {ס}
9 ט אמר {ר} br אויב ארדף אשיג {ס} אחלק שלל תמלאמו {ר} br נפשי-- {ס} אריק חרבי תורישמו ידי {ס}
10 י נשפת {ר} br ברוחך כסמו ים {ס} צללו כעופרת במים {ר} br אדירים {ס}
11 יא מי כמכה באלם יהוה {ס} מי {ר} br כמכה נאדר בקדש {ס} נורא תהלת עשה {ר} br פלא {ס}
12 יב נטית ימינך--תבלעמו ארץ {ס}
13 יג נחית {ר} br בחסדך עם זו גאלת {ס} נהלת בעזך אל נוה {ר} br קדשך {ס}
14 יד שמעו עמים ירגזון {ס} חיל {ר} br אחז ישבי פלשת {ס}
15 טו אז נבהלו אלופי {ר} br אדום-- {ס} אילי מואב יאחזמו רעד {ס} נמגו {ר} br כל ישבי כנען {ס}
16 טז תפל עליהם אימתה {ר} br ופחד {ס} בגדל זרועך ידמו כאבן {ס} עד {ר} br יעבר עמך יהוה {ס} עד יעבר עם זו {ר} br קנית {ס}
17 יז תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- {ס} מכון {ר} br לשבתך פעלת יהוה {ס} מקדש אדני כוננו {ר} br ידיך {ס}
18 יח יהוה ימלך לעלם ועד {ס}
19 יט כי {ר} br בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים {ס} וישב יהוה עלהם {ר} br את מי הים {ס} ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים {ר} br {ש}
20 כ ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת
21 כא ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים {ס}
22 כב ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
23 כג ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
24 כד וילנו העם על משה לאמר מה נשתה
25 כה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
26 כו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך {ס}
27 כז ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים
1 ENTONCES cantó Moisés y los hijos de Israel este cántico á Jehová, y dijeron: Cantaré yo á Jehová, porque se ha magnificado grandemente, Echando en la mar al caballo y al que en él subía.
2 Jehová es mi fortaleza, y mi canción, Y hame sido por salud: Este es mi Dios, y á éste engrandeceré; Dios de mi padre, y á éste ensalzaré.
3 Jehová, varón de guerra; Jehová es su nombre.
4 Los carros de Faraón y á su ejército echó en la mar; Y sus escogidos príncipes fueron hundidos en el mar Bermejo.
5 Los abismos los cubrieron; Como piedra descendieron á los profundos.
6 Tu diestra, oh Jehová, ha sido magnificada en fortaleza; Tu diestra, oh Jehová, ha quebrantado al enemigo.
7 Y con la grandeza de tu poder has trastornado á los que se levantaron contra ti: Enviaste tu furor; los tragó como á hojarasca.
8 Con el soplo de tus narices se amontonaron las aguas; Paráronse las corrientes como en un montón; Los abismos se cuajaron en medio de la mar.
9 El enemigo dijo: Perseguiré, prenderé, repartiré despojos; Mi alma se henchirá de ellos; Sacaré mi espada, destruirlos ha mi mano.
10 Soplaste con tu viento, cubriólos la mar: Hundiéronse como plomo en las impetuosas aguas.
11 ¿Quién como tú, Jehová, entre los dioses? ¿Quién como tú, magnífico en santidad, Terrible en loores, hacedor de maravillas?
12 Extendiste tu diestra; La tierra los tragó.
13 Condujiste en tu misericordia á este pueblo, al cual salvaste; Llevástelo con tu fortaleza á la habitación de tu santuario.
14 Oiránlo los pueblos, y temblarán; Apoderarse ha dolor de los moradores de Palestina.
15 Entonces los príncipes de Edom se turbarán; A los robustos de Moab los ocupará temblor; Abatirse han todos los moradores de Canaán.
16 Caiga sobre ellos temblor y espanto; A la grandeza de tu brazo enmudezcan como una piedra; Hasta que haya pasado tu pueblo, oh Jehová, Hasta que haya pasado este pueblo que tú rescataste.
17 Tú los introducirás y los plantarás en el monte de tu heredad, En el lugar de tu morada, que tú has aparejado, oh Jehová; En el santuario del Señor, que han afirmado tus manos.
18 Jehová reinará por los siglos de los siglos.
19 Porque Faraón entró cabalgando con sus carros y su gente de á caballo en la mar, y Jehová volvió á traer las aguas de la mar sobre ellos; mas los hijos de Israel fueron en seco por medio de la mar.
20 Y María la profetisa, hermana de Aarón, tomó un pandero en su mano, y todas las mujeres salieron en pos de ella con panderos y danzas.
21 Y María les respondía: Cantad á Jehová; porque en extremo se ha engrandecido, Echando en la mar al caballo, y al que en él subía.
22 E hizo Moisés que partiese Israel del mar Bermejo, y salieron al desierto de Shur; y anduvieron tres días por el desierto sin hallar agua.
23 Y llegaron á Mara, y no pudieron beber las aguas de Mara, porque eran amargas; por eso le pusieron el nombre de Mara.
24 Entonces el pueblo murmuró contra Moisés, y dijo: ¿Qué hemos de beber?
25 Y Moisés clamó á Jehová; y Jehová le mostró un árbol, el cual metídolo que hubo dentro de las aguas, las aguas se endulzaron. Allí les dió estatutos y ordenanzas, y allí los probó;
26 Y dijo: Si oyeres atentamente la voz de Jehová tu Dios, é hicieres lo recto delante de sus ojos, y dieres oído á sus mandamientos, y guardares todos sus estatutos, ninguna enfermedad de las que envié á los Egipcios te enviaré á ti; porque yo soy Jehová tu Sanador.
27 Y llegaron á Elim, donde había doce fuentes de aguas, y setenta palmas; y asentaron allí junto á las aguas.