1 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו
2 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים
3 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות
4 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו
5 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו
6 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם
7 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו
8 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם
9 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר
10 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
11 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה
12 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
13 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
14 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
15 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
16 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו
17 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו
18 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו {פ}
19 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור
20 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים
21 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם
22 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד {ש}
1 ACUÉRDATE, oh Jehová, de lo que nos ha sucedido: Ve y mira nuestro oprobio.
2 Nuestra heredad se ha vuelto á extraños, Nuestras casas á forasteros.
3 Huérfanos somos sin padre, Nuestras madres como viudas.
4 Nuestra agua bebemos por dinero; Nuestra leña por precio compramos.
5 Persecución padecemos sobre nuestra cerviz: Nos cansamos, y no hay para nosotros reposo.
6 Al Egipcio y al Asirio dimos la mano, para saciarnos de pan.
7 Nuestros padres pecaron, y son muertos; Y nosotros llevamos sus castigos.
8 Siervos se enseñorearon de nosotros; No hubo quien de su mano nos librase.
9 Con peligro de nuestras vidas traíamos nuestro pan Delante del cuchillo del desierto.
10 Nuestra piel se ennegreció como un horno A causa del ardor del hambre.
11 Violaron á las mujeres en Sión, A las vírgenes en las ciudades de Judá.
12 A los príncipes colgaron por su mano; No respetaron el rostro de los viejos.
13 Llevaron los mozos á moler, Y los muchachos desfallecieron en la leña.
14 Los ancianos cesaron de la puerta, Los mancebos de sus canciones.
15 Cesó el gozo de nuestro corazón; Nuestro corro se tornó en luto.
16 Cayó la corona de nuestra cabeza: Ay ahora de nosotros! porque pecamos.
17 Por esto fué entristecido nuestro corazón, Por esto se entenebrecieron nuestro ojos:
18 Por el monte de Sión que está asolado; Zorras andan en él.
19 Mas tú, Jehová, permanecerás para siempre: Tu trono de generación en generación.
20 ¿Por qué te olvidarás para siempre de nosotros, Y nos dejarás por largos días?
21 Vuélvenos, oh Jehová, á ti, y nos volveremos: Renueva nuestros días como al principio.
22 Porque repeliendo nos has desechado; Te has airado contra nosotros en gran manera.