1 א בשביעי בעשרים ואחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר
2 ב אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול--ואל שארית העם לאמר
3 ג מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה--הלוא כמהו כאין בעיניכם
4 ד ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה--ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות
5 ה את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם--אל תיראו {ס}
6 ו כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה
7 ז והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד--אמר יהוה צבאות
8 ח לי הכסף ולי הזהב--נאם יהוה צבאות
9 ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון--אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות {פ}
10 י בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר
11 יא כה אמר יהוה צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר
12 יב הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל--היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא
13 יג ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא
14 יד ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא
15 טו ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה
16 טז מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים
17 יז הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד--את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה
18 יח שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה--שימו לבבכם
19 יט העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא--מן היום הזה אברך {ס}
20 כ ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר
21 כא אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ
22 כב והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו
23 כג ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות {ש}
1 No sétimo mês, aos vinte e um dias do mês, veio a palavra de Jeová por intervenção do profeta Ageu, dizendo:
2 Fala agora a Zorobabel, filho de Sealtiel, governador de Judá, e ao sumo sacerdote Josué, filho de Jeozadaque, e ao resto do povo:
3 Dentre os que ficaram de vós, quais são os que viram esta casa na sua primeira glória? e em que estado a vêdes vós agora? acaso não é como nada nos vossos olhos?
4 Todavia agora esforça-te, Zorobabel, diz Jeová; esforça-te, Josué, sumo sacerdote, filho de Jeozadaque; e esforçai-vos, todo o povo da terra, diz Jeová, e trabalhai; porque eu sou convosco, diz Jeová dos exércitos,
5 segundo a palavra da aliança que fiz convosco, quando saístes do Egito, e o meu espírito habitou entre vós; não tenhais medo.
6 Pois assim diz Jeová dos exércitos: Ainda uma vez falta um pouco, e eu comoverei os céus, e a terra, e o mar, e a terra seca;
7 comoverei todas as nações, e as coisas preciosas de todas as nações virão, e encherei de glória esta casa, diz Jeová dos exércitos.
8 Minha é a prata, meu é o ouro, diz Jeová dos exércitos.
9 A última glória desta casa será maior do que a primeira, diz Jeová dos exércitos; e neste lugar darei a paz, diz Jeová dos exércitos.
10 Aos vinte e quatro dias do nono mês, no segundo ano de Dario, veio a palavra de Jeová por intervenção do profeta Ageu, dizendo:
11 Assim diz Jeová dos exércitos: Pede agora aos sacerdotes instrução sobre este ponto:
12 Se um homem trouxer na orla do seu vestido carne santa, e tocar com a sua orla no pão, ou no guizado, ou no vinho, ou no azeite, ou em qualquer coisa de comer, acaso se tornará santa? Responderam os sacerdotes: Não.
13 Então perguntou Ageu: Se alguém que for contaminado por um corpo morto, tocar em qualquer destas coisas, ficará ela imunda? Responderam os sacerdotes: Ficará imunda.
14 Então prosseguiu Ageu: Assim é que este povo, e assim é que esta nação está diante de mim, diz Jeová; assim está toda a obra das suas mãos; imundo é tudo o que ali oferecem.
15 Agora considerai desde este dia e para trás, antes que se lançasse pedra sobre pedra no templo de Jeová:
16 durante todo esse tempo, quando alguém vinha a um montão de trigo de vinte medidas, havia tão somente dez; quando vinha ao lagar para tirar cinqüenta talhas, havia tão sómente vinte.
17 Ferivos com mangra e com ferrugem e com saraiva em todas as obras das vossas mãos; todavia vós não vos convertestes a mim, diz Jeová.
18 Considerai, desde este dia e para trás, desde o vigésimo quarto dia do nono mês, desde o dia em que foram lançados os alicerces do templo de Jeová, considerai-o.
19 Acaso acha-se a semente no celeiro? demais a vinha, e a figueira, e a romeira, e a oliveira não têm produzido; desde este dia hei de abençoar.
20 Pela segunda vez veio a palavra de Jeová a Ageu aos vinte e quatro dias do mês, dizendo:
21 Fala a Zorobabel, governador de Judá: Eu comoverei os céus e a terra,
22 sub verterei o trono de reinos e destruirei a força dos reinos das nações; subverterei os carros e os que neles montam; os cavalos e os seus cavaleiros cairão, cada um pela espada de seu irmão.
23 Naquele dia, diz Jeová dos exércitos, tomar-te-ei, meu servo Zorobabel, filho de Sealtiel, diz Jeová, e far-te-ei como um selo; porque te hei escolhido, diz Jeová dos exércitos.