1 א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג  לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט

2 ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם

3 ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם

4 ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה

5 ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים

6 ו הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו

7 ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה  הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר

8 ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה  אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה

9 ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ

10 י בחרב ימותו כל חטאי עמי  האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה

11 יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם

12 יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם  נאם יהוה עשה זאת  {פ}

13 יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה

14 יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם

15 טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך  {ש}

1 Vi estar Jeová junto ao altar. Ele disse: Fere os capitéis, para que estremeçam os umbrais; faze-os em pedaços sobre as cabeças de todos eles; matarei à espada até o último deles; nenhum deles fugirá, e nenhum deles escapará.

2 Embora cavem até o Cheol, dali os tirará a minha mão; embora subam até o céu, dali os farei descer.

3 Embora se escondam no cume do Carmelo, buscá-los-ei e dali os tirarei; embora estejam escondidos dos meus olhos no fundo do mar, dali darei ordem à serpente, e ela os morderá.

4 Embora vão para o cativeiro diante dos seus inimigos, dali darei ordem à espada, e ela os matará; porei os meus olhos sobre eles para o mal, e não para o bem.

5 Pois o Senhor Jeová dos Exércitos é o que toca a terra, e ela se derrete e prantearão todos os que nela habitam; toda ela se levantará como o Rio, e se diminuirá como o Rio do Egito.

6 É ele o que edifica as suas câmaras nos céus e fundou sobre a terra a sua abóbada; o que chama as águas do mar, e as derrama sobre a face da terra; Jeová é o seu nome.

7 Acaso não sois vós, filhos de Israel, para comigo como os filhos dos etíopes? diz Jeová. Não fiz eu a Israel sair da terra do Egito, e aos filisteus de Caftor, e aos siros de Quir?

8 Eis que os olhos do Senhor Jeová estão sobre o reino pecaminoso, e eu o exterminarei de sobre a face da terra; exceto que não destruirei de todo a casa de Jacó, diz Jeová.

9 Pois eis que eu darei ordens, e sacudirei a casa de Israel entre todas as nações, assim como se sacode o trigo no crivo, contudo não cairá sobre a terra um só grão.

10 Morrerão à espada todos os pecadores do meu povo, os quais dizem: O mal não nos alcançará nem virá sobre nós.

11 Naquele dia levantarei o tabernáculo de Davi que caiu, e repararei as suas brechas, levantarei as suas ruínas, e o reedificarei como nos dias antigos,

12 para que possuam o resto de Edom, e todas as nações que são chamadas do meu nome, diz Jeová, que faz isto.

13 Eis que vêm os dias, diz Jeová, em que o que lavra alcançará o que ceifa, e o que pisa as uvas o que semeia a semente; os montes destilarão vinho doce, e todos os outeiros se derreterão.

14 Tornarei a trazer o cativeiro do meu povo de Israel; reedificarão as cidades assoladas, e as habitarão; plantarão vinhas e lhes beberão o vinho; também farão jardins, e lhes comerão o fruto.

15 Plantá-los-ei na sua terra, e não serão mais arrancados da sua terra que lhes dei, diz Jeová teu Deus.