1 א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס}

2 ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת

3 ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה

4 ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ}

5 ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו

6 ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס}

7 ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם

8 ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס}

9 ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ}

10 י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל

11 יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות

12 יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות

13 יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה

14 יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ}

15 טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם

16 טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר

17 יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ}

18 יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה

19 יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס}

20 כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס}

21 כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה

22 כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס}

23 כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס}

24 כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס}

25 כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס}

26 כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס}

27 כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס}

28 כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס}

29 כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס}

30 ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס}

31 לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון

32 לב בנימן מלוך שמריה  {ס}

33 לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס}

34 לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס}

35 לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו)

36 לו וניה מרמות אלישיב

37 לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי)

38 לח ובני ובנוי שמעי

39 לט ושלמיה ונתן ועדיה

40 מ מכנדבי ששי שרי

41 מא עזראל ושלמיהו שמריה

42 מב שלום אמריה יוסף  {ס}

43 מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה

44 מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ}

1 Enquanto Esdras orava, e fazia confissão, chorando e prostrando-se diante da casa de Deus, ajuntou-se a ele de Israel uma grandíssima congregação de homens, de mulheres e de crianças. Pois o povo chorou com grande choro.

2 Secanias, filho de Jeiel, um dos filhos de Elão, disse a Esdras: Nós temos transgredido contra o nosso Deus, e temos casado com mulheres estrangeiras dos povos da terra; contudo no tocante a isso ainda há esperança para Israel.

3 Por isso façamos aliança com nosso Deus, de que despediremos todas as mulheres e os que delas são nascidos, segundo o conselho do meu Senhor, e o dos qe tremem ao mandamento do nosso Deus; e faça-se segundo a lei.

4 Levanta-te, pois a ti te pertence o negócio, e nós somos contigo. Tem bom ânimo, e faze-o,

5 Levantou-se Esdras, e obrigou os principais dos sacerdotes, os levitas e todo o Israel a jurar que fariam conforme esta palavra.

6 Então se levantou Esdras de diante da casa de Deus, e entrou na câmara de Joanã, filho de Eliasibe; e tendo entrado ali, não comeu pão nem bebeu água, porque pranteava por causa da transgressão dos do cativeiro.

7 Deitou-se pregão em Judá e em Jerusalém a todos os filhos do cativeiro, para que se ajuntassem em Jerusalém;

8 e para que todo aquele que não se apresentasse dentro de três dias, segundo o conselho dos príncipes e dos anciãos, fosse anátema a sua fazenda, e fosse ele mesmo excluído da congregação do cativeiro.

9 Concorreram todos os homens de Judá e de Benjamim a Jerusalém dentro de três dias. Era o nono mês aos vinte dias do mês; e todo o povo se assentou na praça diante da casa de Deus, tremendo por causa deste negócio e por causa das grandes chuvas.

10 O sacerdote Esdras pôs-se em pé e disse-lhes: Vós transgredistes em vos casardes com mulheres estrangeiras, aumentando a culpa de Israel.

11 Agora fazei confissão a Jeová, Deus de vossos pais, e fazei o que é do seu agrado. Separai-vos do povo da terra, e das mulheres estrangeiras.

12 Respondeu toda a congregação e disse em alta voz: Como tu disseste a respeito de nós, assim havemos de fazer.

13 O povo, porém, é muito; é tempo de grandes chuvas, e não podemos estar de fora. Isso não é obra de um dia nem de dois: pois temos grandemente transgredido neste negócio.

14 Estabeleçam-se os nossos príncipes para toda a congregação, e todos os que estão em nossas cidades, os quais casaram com mulheres estrangeiras, venham em tempos determinados, e com eles os anciãos de cada cidade e os seus juízes, até que se desvie de nós o furor da ira do nosso Deus, no tocante a este negócio.

15 (Todavia Jônatas, filho de Asael, e Jaseías, filho de Ticva, apoiados por Mesulão e Sabetai, levita, se opuseram a isso).

16 Assim o fizeram os filhos do cativeiro. O sacerdote Esdras, juntamente com certos cabeças das famílias, segundo as suas famílias, e todos eles pelos seus nomes, foram apontados; e sentaram-se no primeiro dia do décimo mês para averiguar este negócio.

17 Eles o concluíram no tocante a todos os que tinham casado com mulheres estrangeiras, ao primeiro dia do primeiro mês.

18 Entre os filhos dos sacerdotes foram achados estes que tinham casado com mulheres estrangeiras: dos filhos de Jesua, o filho de Jozadaque, e seus irmãos, Maaséias, Eliezer, Jaribe e Gedalias.

19 Prometeram despedir suas mulheres; e sendo culpados, ofereceram um carneiro do rebanho pela sua culpa.

20 Dos filhos de Imer: Hanani e Zebadias.

21 Dos filhos de Harim: Maaséias, Elias, Semaías, Jeiel e Uzias.

22 Dos filhos de Pasur: Elioenai, Maaséias, Ismael, Netanel, Jozabade e Elasa.

23 Dos levitas: Jozabade, Simei, Quelaías (este é Quelita), Petaías, Judá e Eliezer.

24 Dos cantores: Eliasibe; e dos porteiros: Salum, Telém e Uri.

25 De Israel: dos filhos de Parós, Ramias, Izias, Malquias, Miamim, Eleazar, Malquias e Benaías.

26 Dos filhos de Elão: Matanias, Zacarias, Jeiel, Abdi, Jeremote e Elias.

27 Dos filhos de Zatu: Elioenai, Eliasibe, Matanias, Jeremote, Zabade e Aziza.

28 Dos filhos de Bebai: Joanã, Ananias, Zabai e Atlai.

29 Dos filhos de Bani: Mesulão, Maluque, Adaías, Jasube, Seal e Jeremote.

30 Dos filhos de Paate-Moabe; Adna, Quelal, Benaías, Maaséias, Matanias, Bezalel, Binui e Manassés.

31 Dos filhos de Harim: Eliezer, Josias, Malquias, Semaías, Simeão,

32 Benjamim, Maluque e Semarias.

33 Dos filhos de Hasum: Matanai, Matatá, Zabade, Elifelete, Jeremai, Manassés e Simei.

34 Dos filhos de Bani: Maadai, Anrão e Uel;

35 Benaías, Bedias e Queluí;

36 Vanias, Meremote e Eliasibe;

37 Matanias, Matenai e Jaasai;

38 Bani, Binui e Simei;

39 Selemias, Natã e Adaías;

40 Macnadbai, Sasai e Sarai;

41 Azarel, Selemias e Semarias;

42 Salum, Amarias e José.

43 E dos filhos de Nebo: Jeiel, Matitias, Zabade, Zebina, Ido, Joel e Benaias.

44 Todos estes tinham tomado mulheres estrangeiras; e alguns deles tinham mulheres de quem tiveram filhos.