1 א ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים  {ס}

2 ב ויאמר יהוה אלי לאמר

3 ג רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה

4 ד ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד

5 ה אל תתגרו בם--כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל  כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר

6 ו אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף--ושתיתם

7 ז כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך--ידע לכתך את המדבר הגדל הזה  זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך--לא חסרת דבר

8 ח ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר  {ס}  ונפן ונעבר דרך מדבר מואב

9 ט ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה  כי לא אתן לך מארצו ירשה--כי לבני לוט נתתי את ער ירשה

10 י האמים לפנים ישבו בה--עם גדול ורב ורם כענקים

11 יא רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים

12 יב ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם  כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם

13 יג עתה קמו ועברו לכם--את נחל זרד ונעבר את נחל זרד

14 יד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה--עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם

15 טו וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם

16 טז ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות--מקרב העם  {ס}

17 יז וידבר יהוה אלי לאמר

18 יח אתה עבר היום את גבול מואב את ער

19 יט וקרבת מול בני עמון--אל תצרם ואל תתגר בם  כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה--כי לבני לוט נתתיה ירשה

20 כ ארץ רפאים תחשב אף הוא  רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים

21 כא עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם

22 כב כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר--אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה

23 כג והעוים הישבים בחצרים עד עזה--כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם

24 כד קומו סעו ועברו את נחל ארנן--ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה

25 כה היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים--אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך

26 כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר

27 כז אעברה בארצך בדרך בדרך אלך  לא אסור ימין ושמאול

28 כח אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי

29 כט כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער--עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו

30 ל ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו  כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה  {ס}

31 לא ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו

32 לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--יהצה

33 לג ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו

34 לד ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף  לא השארנו שריד

35 לה רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו

36 לו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו  את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו

37 לז רק אל ארץ בני עמון לא קרבת  כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו

1 Partindo dali, fomos para o deserto na direção do mar Vermelho, segundo a ordem do Senhor, e andamos muito tempo em torno do monte Seir.

2 O Senhor então me disse:

3 basta de girar em volta deste monte; dirigi-vos para o norte.

4 Ordena ao povo: atravessareis o território de vossos irmãos, os filhos de Esaú, que habitam em Seir. Eles têm medo de vós;

5 mas guardai-vos de entrar em luta contra eles, porque não vos darei nada de sua terra, nem mesmo a medida de um pé; é a Esaú que dei a propriedade das montanhas de Seir.

6 Comprar-lhes-eis a preço de dinheiro o necessário para alimentar-vos, e pagareis mesmo a água que beberdes,

7 porque o Senhor teu Deu s te abençoou em todas as tuas empresas, e velou sobre ti durante a tua marcha através desse vasto deserto. Eis já quarenta anos que o Senhor teu Deus está contigo, e nada te faltou.

8 Passamos, pois, ao longe de nossos irmãos, os filhos de Esaú, que habitam em Seir, evitando o caminho da planície, assim como Elat e Asiongaber. Voltamos e tomamos o caminho na direção do deserto de Moab.

9 Então o Senhor me disse: não ataques os moabitas e não entres em guerra contra eles, porque não te darei nada de sua terra; foi aos filhos de Lot que dei Ar como herança.

10 { Outrora habitavam os e mim nessa terra. Era uni povo grande, numeroso e de alta estatura, como os enacim.

11 Também eles eram considerados refaim, corno os enacim; irias os moabitas chamavam-nos emim.

12 Em Seir habitavam também os horreus, os quais foram expulsos pelos filhos de Esaú. Estes, após os haverem exterminado, estabeleceram-se em seu lugar, como o fez Israel na terra que o Senhor lhe deu em possessão.}

13 Vamos, pois! Passai a torrente de Zered. Passamos então a torrente de Zered.

14 Durou trinta e oito anos essa nossa viagem de Cades-Barne até a passagem da torrente de Zered. Entretanto, extinguiu-se do acampamento toda a geração dos homens de guerra, assim como o Senhor o tinha jurado.

15 A mão do Senhor pesou sobre eles, e foram cortados do acampamento até a sua completa extinção.

16 Depois que todos esses homens de guerra desapareceram do meio de seu povo, levados pela morte,

17 o Senhor disse-me:

18 passarás hoje a fronteira de Moab, Ar,

19 e encontrar-te-ás em face dos amonitas. Não os ataques, nem lhes faças guerra, porque não te darei nada da sua terra; foi aos filhos de Lot que dei a possessão dessa terra.

20 {Também esta foi reputada terra dos refaim, chamados pelos amonitas de zanzomim,

21 povo grande, numeroso e de alta estatura como os enacim. Mas o Senhor exterminou-os diante dos amonitas, que os despojaram e habitaram em lugar deles.

22 Foi o que o Senhor tinha feito pelos filhos de Esaú, que habitam em Seir, destruindo os horreus diante deles. Despojaram-nos e estabeleceram-se em seu lugar, onde estão ainda hoje.

23 Da mesma sorte os heveus, que habitavam nas aldeias até Gaza, foram esmagados pelos caftorim, originários de Caftor, que se estabeleceram em seu lugar.}

24 Vamos! Desarmai as tendas e passai a torrente do Arnon. Vê: entrego-te nas mãos Seon, rei de Hesebon, o amorreu, com a sua terra. Começa a despojá-lo e faze-lhe guerra.

25 A partir de hoje começarei a derramar o temor e o terror de teu nome entre os povos que habitam debaixo de todos os céus, de sorte que só ao ouvir o teu nome eles tremerão e estarão em pânico por causa de ti.

26 Então enviei do deserto de Cademot mensageiros a Seon, rei de Hesebon, com palavras de paz, dizendo:

27 Deixa-me atravessar a tua terra; seguirei pela estrada comum, e não me desviarei nem para a direita nem para a esquerda.

28 Vender-me-ás por dinheiro o necessário para alimentar-me, e pagar-te-ei mesmo a água que eu beber. Deixa-me somente passar,

29 - como fizeram os filhos de Esaú que habitam em Seir, e os moabitas que habitam em Ar -, até que eu chegue ao Jordão e entre na terra que o Senhor nosso Deus nos dá.

30 Mas Seon, rei de Hesebon, não consentiu que passássemos por sua terra; o Senhor, teu Deus, obcecara-lhe o espírito e endurecera-lhe o coração, a fim de entregá-lo em tuas mãos, como de fato aconteceu.

31 O Senhor disse-me então: vê: estou pronto a entregar-te imediatamente Seon com a sua terra. Empreende a conquista e ocupa-lhe o território.

32 Seon saiu com todo o seu povo ao nosso encontro para pelejar contra nós em Jasa.

33 Mas o Senhor, nosso Deus, no-lo entregou e nós derrotamo-lo com os seus filhos e todo o seu povo.

34 Tomamos-lhe então todas as suas cidades, que votamos ao interdito, com os homens, as mulheres e as crianças, sem deixar escapar ninguém.

35 Só nos reservamos os animais e o espólio das cidades conquistadas.

36 Desde Aroer, que está à margem da torrente do Arnon, e a cidade situada no vale, até Galaad, não houve lugar tão forte que nos pudesse resistir; o Senhor, nosso Deus, tudo nos entregou.

37 Somente não vos aproximastes da terra dos amonitas, nem de lugar algum situado às margens da torrente do Jaboc, nem das cidades da montanha, nem de nenhum dos lugares proibidos pelo Senhor, nosso Deus.