1 א ותשר דבורה וברק בן אבינעם  {ס}  ביום ההוא  {ר} br לאמר  {ס} 2 ב בפרע פרעות בישראל  {ס}  בהתנדב  {ר} br עם ברכו יהוה  {ס} 3 ג שמעו מלכים האזינו  {ר} br רזנים  {ס}  אנכי ליהוה אנכי אשירה  {ס}  אזמר  {ר} br ליהוה אלהי ישראל  {ס} 4 ד יהוה בצאתך  {ר} br משעיר  {ס}  בצעדך משדה אדום  {ס}  ארץ  {ר} br רעשה גם שמים נטפו  {ס}  גם עבים נטפו  {ר} br מים  {ס} 5 ה הרים נזלו מפני יהוה  {ס}  זה  {ר} br סיני--מפני יהוה אלהי ישראל  {ס} 6 ו בימי שמגר בן  {ר} br ענת  {ס}  בימי יעל חדלו ארחות  {ס}  והלכי  {ר} br נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות  {ס} 7 ז חדלו פרזון בישראל  {ר} br חדלו--  {ס}  עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל  {ס} 8 ח יבחר  {ר} br אלהים חדשים אז לחם שערים  {ס}  מגן אם יראה  {ר} br ורמח  {ס}  בארבעים אלף בישראל  {ס} 9 ט לבי  {ר} br לחוקקי ישראל  {ס}  המתנדבים בעם ברכו  {ר} br יהוה  {ס} 10 י רכבי אתנות צחרות  {ס}  ישבי  {ר} br על מדין והלכי על דרך--שיחו  {ס} 11 יא מקול מחצצים בין  {ר} br משאבים  {ס}  שם יתנו צדקות יהוה  {ס}  צדקת  {ר} br פרזונו בישראל  {ס}  אז ירדו לשערים עם  {ר} br יהוה  {ס} 12 יב עורי עורי דבורה  {ס}  עורי  {ר} br עורי דברי שיר  {ס}  קום ברק ושבה שביך בן  {ר} br אבינעם  {ס} 13 יג אז ירד שריד לאדירים עם  {ס}  יהוה  {ר} br ירד לי בגבורים  {ס} 14 יד מני אפרים שרשם  {ר} br בעמלק  {ס}  אחריך בנימין בעממיך  {ס}  מני  {ר} br מכיר ירדו מחקקים  {ס}  ומזבולן משכים בשבט  {ר} br ספר  {ס} 15 טו ושרי ביששכר עם דברה  {ס}  ויששכר  {ר} br כן ברק בעמק שלח ברגליו  {ס}  בפלגות ראובן גדלים חקקי  {ר} br לב  {ס} 16 טז למה ישבת בין המשפתים  {ס}  לשמע  {ר} br שרקות עדרים  {ס}  לפלגות ראובן גדולים חקרי  {ר} br לב  {ס} 17 יז גלעד בעבר הירדן שכן  {ס}  ודן  {ר} br למה יגור אניות  {ס}  אשר ישב לחוף  {ר} br ימים  {ס}  ועל מפרציו ישכון  {ס} 18 יח זבלון  {ר} br עם חרף נפשו למות--  {ס}  ונפתלי  על מרומי  {ר} br שדה  {ס} 19 יט באו מלכים נלחמו  {ס}  אז  {ר} br נלחמו מלכי כנען  {ס}  בתענך על מי  {ר} br מגדו  {ס}  בצע כסף לא לקחו  {ס} 20 כ מן  {ר} br שמים נלחמו  {ס}  הכוכבים ממסלותם נלחמו עם  {ר} br סיסרא  {ס} 21 כא נחל קישון גרפם  {ס}  נחל  {ר} br קדומים נחל קישון  {ס}  תדרכי נפשי  {ר} br עז  {ס} 22 כב אז הלמו עקבי סוס  {ס}  מדהרות  {ר} br דהרות אביריו  {ס} 23 כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור  {ר} br ישביה  {ס}  כי לא באו לעזרת יהוה  {ס}  לעזרת  {ר} br יהוה בגבורים  {ס} 24 כד תברך מנשים--יעל אשת חבר  {ר} br הקיני  {ס}  מנשים באהל תברך  {ס} 25 כה מים  {ר} br שאל חלב נתנה  {ס}  בספל אדירים הקריבה  {ר} br חמאה  {ס} 26 כו ידה ליתד תשלחנה  {ס}  וימינה  {ר} br להלמות עמלים  {ס}  והלמה סיסרא מחקה  {ר} br ראשו  {ס}  ומחצה וחלפה רקתו  {ס} 27 כז בין  {ר} br רגליה כרע נפל שכב  {ס}  בין רגליה כרע  {ר} br נפל  {ס}  באשר כרע שם נפל שדוד  {ס} 28 כח בעד  {ר} br החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב  {ס}  מדוע בשש רכבו  {ר} br לבוא--  {ס}  מדוע אחרו פעמי מרכבותיו  {ס} 29 כט חכמות  {ר} br שרותיה תענינה  {ס}  אף היא תשיב אמריה  {ר} br לה  {ס} 30 ל הלא ימצאו יחלקו שלל  {ס}  רחם  {ר} br רחמתים לראש גבר--  {ס}  שלל צבעים  {ר} br לסיסרא  {ס}  שלל צבעים רקמה  {ס}  צבע  {ר} br רקמתים לצוארי שלל  {ס} 31 לא כן יאבדו כל אויביך יהוה  {ר} br ואהביו כצאת השמש בגברתו  {ס}  ותשקט הארץ ארבעים שנה  {ר} br {ש}

1 Naquele dia, Débora cantou este cântico, com Barac, filho de Abinoem:2 Desatou-se a cabeleira em Israel, o povo ofereceu-se para o combate: bendizei o Senhor!3 Reis, ouvi! Estai atentos, ó príncipes! Sou eu, eu que vou cantar ao Senhor. Vou proferir um salmo ao Senhor, Deus de Israel!4 Senhor, quando saístes de Seir, quando surgistes dos campos de Edom, a terra tremeu, os céus se entornaram, as nuvens desfizeram-se em água,5 abalaram-se as montanhas diante do Senhor, nada menos que o Sinai, diante do Senhor, Deus de Israel!6 Nos dias de Samgar, filho de Anat, nos dias de Jael, estavam desertos os caminhos, e os viajantes seguiam veredas tortuosas.7 Desertos se achavam os campos em Israel, desertos, senão quando eu, Débora, me levantei, me levantei como uma mãe em Israel.8 Israel escolhera deuses novos, e logo a guerra lhe bateu às portas, e não havia um escudo nem uma lança entre os quarenta mil de Israel.9 Meu coração bate pelos chefes de Israel, pelos que se ofereceram voluntariamente entre o povo: bendizei o Senhor!10 Vós que cavalgais jumentas brancas, sentados sobre tapetes, a galopar pelas estradas, cantai!11 A voz dos arqueiros, junto dos bebedouros, celebre as vitórias do Senhor, as vitórias dos seus chefes em Israel! Então o povo do Senhor desceu às portas.12 Desperta, desperta, Débora! Desperta, desperta, canta um hino! Levanta-te, Barac! Toma os teus prisioneiros, filho de Abinoem!13 E agora descei, sobreviventes do meu povo. Senhor, descei para junto de mim entre estes heróis.14 De Efraim vêm os habitantes de Amalec; seguindo-te, marcha Benjamim com as tropas; de Maquir vêm os príncipes, e de Zabulon os guias com o bastão.15 Os príncipes de Issacar estão com Débora; Issacar marcha com Barac e segue-lhe as pisadas na planície. Junto aos regatos de Rubem grandes foram as deliberações do coração.16 Por que ficaste junto ao aprisco, a ouvir a música dos pastores? Junto aos regatos de Rubem grandes foram as deliberações do coração.17 Galaad ficou em sua casa, além do Jordão; e Dã, por que habita junto dos navios? Aser assentou-se à beira do mar e ficou descansando nos seus portos.18 Zabulon, porém, é um povo que desafia a morte, e da mesma forma Neftali, sobre os planaltos.19 Vieram os reis e travaram combate; e travaram combate os reis de Canaã em Tanac, junto às águas de Magedo; mas não levaram espólio em dinheiro.20 Desde o céu as estrelas combateram, de suas órbitas combateram contra Sísara,21 e a torrente de Cison os arrastou, a velha torrente, a torrente de Cison. Marcha, ó minha alma, resolutamente!22 Ouviu-se, então, o troar dos cascos dos cavalos, ao tropel, ao tropel dos cavaleiros.23 Amaldiçoai Meroz, disse o Anjo do Senhor, amaldiçoai, amaldiçoai seus habitantes! Porque não vieram em socorro do Senhor, em socorro do Senhor, com os guerreiros.24 Bendita seja entre as mulheres Jael, mulher de Heber, o quenita! Entre as mulheres da tenda seja bendita!25 Ao que pediu água ofereceu leite; serviu nata em taça nobre.26 Com uma das mãos segurou o prego, e com a outra o martelo de operário, e malhou Sísara, espedaçando-lhe a cabeça, e esmagou-lhe a fonte e a transpassou.27 Aos seus pés ele vergou, tombou, ficou; aos seus pés ele vergou, tombou. Onde vergou, ali tombou abatido!28 Da janela, através das persianas, a mãe de Sísara olha e clama: Por que tarda em chegar o seu carro?! Por que demoram tanto as suas carruagens?!29 As mais sábias das damas lhe respondem, e ela mesma o repete a si própria:30 Devem ter achado despojos, e os repartem: uma moça, duas moças para cada homem, despojos de tecidos multicores para Sísara, despojos de tecidos multicores, recamados; uma veste bordada, dois brocados, para os ombros do vencedor.31 Assim pereçam, Senhor, todos os vossos inimigos! E os que vos amam sejam como o sol quando nasce resplendente.32 E repousou a terra durante quarenta anos.