1 In quel giorno, l’Eterno punirà con la sua spada dura, grande e forte, il leviathan, l’agile serpente, il leviathan, il serpente tortuoso, e ucciderà il mostro che è nel mare!2 In quel giorno, cantate la vigna dal vin vermiglio!3 Io, l’Eterno, ne sono il guardiano, io l’adacquo ad ogni istante; la custodisco notte e giorno, affinché niuno la danneggi.4 Nessuna ira è in me. Ah! se avessi a combattere contro rovi e pruni, io muoverei contro a loro, e li brucerei tutti assieme!5 A meno che non mi si prenda per rifugio, che non si faccia la pace meco, che non si faccia la pace meco.6 In avvenire, Giacobbe metterà radice, Israele fiorirà e germoglierà, e copriranno di frutta la faccia del mondo.7 L’Eterno ha egli colpito il suo popolo come ha colpito quelli che colpivan lui? L’ha egli ucciso come ha ucciso quelli che uccidevan lui?8 Tu l’hai punito con misura, mandandolo lontano, portandolo via con il tuo soffio impetuoso, in un giorno di vento orientale.9 In questo modo è stata espiata l’iniquità di Giacobbe, e questo è il frutto della rimozione del suo peccato: ch’Egli ha ridotte tutte le pietre degli altari come pietre di calce frantumate, in guisa che gl’idoli d’Astarte e le colonne solari non risorgeranno più.10 La città forte è una solitudine, una dimora inabitata, abbandonata come il deserto; vi pascoleranno i vitelli, vi giaceranno, e ne divoreranno gli arbusti.11 Quando i rami saran secchi, saran rotti; e verranno le donne a bruciarli; poiché è un popolo senza intelligenza; perciò Colui che l’ha fatto non ne avrà compassione. Colui che l’ha formato non gli farà grazia.12 In quel giorno, l’Eterno scoterà i suoi frutti, dal corso del fiume al torrente d’Egitto; e voi sarete raccolti ad uno ad uno, o figliuoli d’Israele.13 E in quel giorno sonerà una gran tromba; e quelli ch’eran perduti nel paese d’Assiria, e quelli ch’eran dispersi nel paese d’Egitto verranno e si prostreranno dinanzi all’Eterno, sul monte santo, a Gerusalemme.

1 א ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים  {ס} 2 ב ביום ההוא כרם חמר ענו לה 3 ג אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה  פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה 4 ד חמה אין לי  מי יתנני שמיר שית במלחמה--אפשעה בה אציתנה יחד 5 ה או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי 6 ו הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה  {פ} 7 ז הכמכת מכהו הכהו  אם כהרג הרגיו הרג 8 ח בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים 9 ט לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו  בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים 10 י כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה 11 יא ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה  כי לא עם בינות הוא--על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו  {פ} 12 יב והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל  {פ} 13 יג והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם  {פ}