1 And the word of the LORD came unto me, saying:2 'Son of man, set thy face toward Gog, of the land of Magog, the chief prince of Meshech and Tubal, and prophesy against him,3 and say: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal;4 and I will turn thee about, and put hooks into thy jaws, and I will bring thee forth, and all thine army, horses and horsemen, all of them clothed most gorgeously, a great company with buckler and shield, all of them handling swords:5 Persia, Cush, and Put with them, all of them with shield and helmet;6 Gomer, and all his bands; the house of Togarmah in the uttermost parts of the north, and all his bands; even many peoples with thee.7 Be thou prepared, and prepare for thyself, thou, and all thy company that are assembled unto thee, and be thou guarded of them.8 After many days thou shalt be mustered for service, in the latter years thou shalt come against the land that is brought back from the sword, that is gathered out of many peoples, against the mountains of Israel, which have been a continual waste; but it is brought forth out of the peoples, and they dwell safely all of them.9 And thou shalt ascend, thou shalt come like a storm, thou shalt be like a cloud to cover the land, thou, and all thy bands, and many peoples with thee.10 Thus saith the Lord GOD: It shall come to pass in that day, that things shall come into thy mind, and thou shalt devise an evil device;11 and thou shalt say: I will go up against the land of unwalled villages; I will come upon them that are at quiet, that dwell safely, all of them dwelling without walls, and having neither bars nor gates;12 to take the spoil and to take the prey; to turn thy hand against the waste places that are now inhabited, and against the people that are gathered out of the nations, that have gotten cattle and goods, that dwell in the middle of the earth.13 Sheba, and Dedan, and the merchants of Tarshish, with all the magnates thereof, shall say unto thee: Comest thou to take the spoil? hast thou assembled thy company to take the prey? to carry away silver and gold, to take away cattle and goods, to take great spoil?14 Therefore, son of man, prophesy, and say unto Gog: Thus saith the Lord GOD: In that day when My people Israel dwelleth safely, shalt thou not know it?15 And thou shalt come from thy place out of the uttermost parts of the north, thou, and many peoples with thee, all of them riding upon horses, a great company and a mighty army;16 and thou shalt come up against My people Israel, as a cloud to cover the land; it shall be in the end of days, and I will bring thee against My land, that the nations may know Me, when I shall be sanctified through thee, O Gog, before their eyes.17 Thus saith the Lord GOD: Art thou he of whom I spoke in old time by My servants the prophets of Israel, that prophesied in those days for many years, that I would bring thee against them?18 And it shall come to pass in that day, when Gog shall come against the land of Israel, saith the Lord GOD, that My fury shall arise up in My nostrils.19 For in My jealousy and in the fire of My wrath have I spoken: Surely in that day there shall be a great shaking in the land of Israel;20 so that the fishes of the sea, and the fowls of the heaven, and the beasts of the field and all creeping things that creep upon the ground, and all the men that are upon the face of the earth, shall shake at My presence, and the mountains shall be thrown down, and the steep places shall fall, and every wall shall fall to the ground.21 And I will call for a sword against him throughout all my mountains, saith the Lord GOD; every man's sword shall be against his brother.22 And I will plead against him with pestilence and with blood; and I will cause to rain upon him, and upon his bands, and upon the many peoples that are with him, an overflowing shower, and great hailstones, fire, and brimstone.23 Thus will I magnify Myself, and sanctify Myself, and I will make Myself known in the eyes of many nations; and they shall know that I am the LORD.

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃2 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃4 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם׃5 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע׃6 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך׃7 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃8 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃9 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך׃10 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃11 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃12 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃13 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃14 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃15 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃16 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃17 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃18 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃19 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃20 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃21 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃22 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃23 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה׃