1 And all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.2 And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: 'Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!3 And wherefore doth the LORD bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?'4 And they said one to another: 'Let us make a captain, and let us return into Egypt.'5 Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.6 And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.7 And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: 'The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.8 If the LORD delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us--a land which floweth with milk and honey.9 Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not.'10 But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of the LORD appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel.11 And the LORD said unto Moses: 'How long will this people despise Me? and how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them?12 I will smite them with the pestilence, and destroy them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.'13 And Moses said unto the LORD: 'When the Egyptians shall hear--for Thou broughtest up this people in Thy might from among them--14 they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou LORD art in the midst of this people; inasmuch as Thou LORD art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;15 now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:16 Because the LORD was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He hath slain them in the wilderness.17 And now, I pray Thee, let the power of the Lord be great, according as Thou hast spoken, saying:18 The LORD is slow to anger, and plenteous in lovingkindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation.19 Pardon, I pray Thee, the iniquity of this people according unto the greatness of Thy lovingkindness, and according as Thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.'20 And the LORD said: 'I have pardoned according to thy word.21 But in very deed, as I live--and all the earth shall be filled with the glory of the LORD--22 surely all those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice;23 surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it.24 But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it.25 Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the Vale; tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.'26 And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying:27 'How long shall I bear with this evil congregation, that keep murmuring against Me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they keep murmuring against Me.28 Say unto them: As I live, saith the LORD, surely as ye have spoken in Mine ears, so will I do to you:29 your carcasses shall fall in this wilderness, and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, ye that have murmured against Me;30 surely ye shall not come into the land, concerning which I lifted up My hand that I would make you dwell therein, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.31 But your little ones, that ye said would be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which ye have rejected.32 But as for you, your carcasses shall fall in this wilderness.33 And your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your strayings, until your carcasses be consumed in the wilderness.34 After the number of the days in which ye spied out the land, even forty days, for every day a year, shall ye bear your iniquities, even forty years, and ye shall know My displeasure.35 I the LORD have spoken, surely this will I do unto all this evil congregation, that are gathered together against Me; in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.'36 And the men, whom Moses sent to spy out the land, and who, when they returned, made all the congregation to murmur against him, by bringing up an evil report against the land,37 even those men that did bring up an evil report of the land, died by the plague before the LORD.38 But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, remained alive of those men that went to spy out the land.39 And Moses told these words unto all the children of Israel; and the people mourned greatly.40 And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying: 'Lo, we are here, and will go up unto the place which the LORD hath promised; for we have sinned.'41 And Moses said: 'Wherefore now do ye transgress the commandment of the LORD, seeing it shall not prosper?42 Go not up, for the LORD is not among you; that ye be not smitten down before your enemies.43 For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and ye shall fall by the sword; forasmuch as ye are turned back from following the LORD, and the LORD will not be with you.'44 But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of the LORD, and Moses, departed not out of the camp.45 Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah.

1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃