1 David dit en lui-même: je périrai un jour par la main de Saül; il n'y a rien de mieux pour moi que de me réfugier au pays des Philistins, afin que Saül renonce à me chercher encore dans tout le territoire d'Israël; ainsi j'échapperai à sa main.2 Et David se leva, lui et les six cents hommes qui étaient avec lui, et ils passèrent chez Akisch, fils de Maoc, roi de Gath.3 David et ses gens restèrent à Gath auprès d'Akisch; ils avaient chacun leur famille, et David avait ses deux femmes, Achinoam de Jizreel, et Abigaïl de Carmel, femme de Nabal.4 Saül, informé que David s'était enfui à Gath, cessa de le chercher.5 David dit à Akisch: Si j'ai trouvé grâce à tes yeux, qu'on me donne dans l'une des villes du pays un lieu où je puisse demeurer; car pourquoi ton serviteur habiterait-il avec toi dans la ville royale?6 Et ce même jour Akisch lui donna Tsiklag. C'est pourquoi Tsiklag a appartenu aux rois de Juda jusqu'à ce jour.7 Le temps que David demeura dans le pays des Philistins fut d'un an et quatre mois.8 David et ses gens montaient et faisaient des incursions chez les Gueschuriens, les Guirziens et les Amalécites; car ces nations habitaient dès les temps anciens la contrée, du côté de Schur et jusqu'au pays d'Egypte.9 David ravageait cette contrée; il ne laissait en vie ni homme ni femme, et il enlevait les brebis, les boeufs, les ânes, les chameaux, les vêtements, puis s'en retournait et allait chez Akisch.10 Akisch disait: Où avez-vous fait aujourd'hui vos courses? Et David répondait: Vers le midi de Juda, vers le midi des Jerachmeélites et vers le midi des Kéniens.11 David ne laissait en vie ni homme ni femme, pour les amener à Gath; car, pensait-il, ils pourraient parler contre nous et dire: Ainsi a fait David. Et ce fut là sa manière d'agir tout le temps qu'il demeura dans le pays des Philistins.12 Akisch se fiait à David, et il disait: Il se rend odieux à Israël, son peuple, et il sera mon serviteur à jamais.

1 א ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו 2 ב ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו  אל אכיש בן מעוך מלך גת 3 ג וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו  דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית 4 ד ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו  {ס} 5 ה ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך 6 ו ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה  {פ} 7 ז ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים 8 ח ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי  כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים 9 ט והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש 10 י ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני 11 יא ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר  כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים 12 יב ויאמן אכיש בדוד לאמר  הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם  {פ}