1 Les paroles du Roi Lémuel et l'instruction que sa mère lui donna.2 Quoi? mon fils? quoi, fils de mon ventre? eh quoi? mon fils, pour lequel j'ai tant fait de vœux?3 Ne donne point ta force aux femmes, et [ne mets point] ton étude à détruire les Rois.4 Lémuel, ce n'est point aux Rois, ce n'est point aux Rois de boire le vin, ni aux Princes de boire la cervoise.5 De peur qu'ayant bu, ils n'oublient l'ordonnance, et qu'ils n'altèrent le droit de tous les pauvres affligés.6 Donnez de la cervoise à celui qui s'en va périr, et du vin à celui qui est dans l'amertume de cœur;7 Afin qu'il en boive, et qu'il oublie sa pauvreté, et ne se souvienne plus de sa peine.8 Ouvre ta bouche en faveur du muet, pour le droit de tous ceux qui s'en vont périr.9 Ouvre ta bouche, fais justice, et fais droit à l'affligé et au nécessiteux.10 [Aleph.] Qui est-ce qui trouvera une vaillante femme? car son prix surpasse de beaucoup les perles.11 [Beth.] Le cœur de son mari s'assure en elle, et il ne manquera point de dépouilles.12 [Guimel.] Elle lui fait du bien tous les jours de sa vie, et jamais du mal.13 [Daleth.] Elle cherche de la laine et du lin, et elle fait ce qu'elle veut de ses mains.14 [He.] Elle est comme les navires d'un marchand, elle amène son pain de loin.15 [Vau.] Elle se lève lorsqu'il est encore nuit, elle distribue la nourriture nécessaire à sa maison, et elle [donne] à ses servantes leur tâche.16 [Zajin.] Elle considère un champ, et l'acquiert; et elle plante la vigne du fruit de ses mains.17 [Heth.] Elle ceint ses reins de force, et fortifie ses bras.18 [Teth.] Elle éprouve que son trafic est bon; sa lampe ne s'éteint point la nuit.19 [Jod.] Elle met ses mains au fuseau, et ses mains tiennent la quenouille.20 [Caph.] Elle tend sa main à l'affligé, et avance ses mains au nécessiteux.21 [Lamed.] Elle ne craint point la neige pour sa famille, car toute sa famille est vêtue de vêtements doubles.22 [Mem.] Elle se fait des tours de lit; le fin lin et l'écarlate est ce dont elle s'habille.23 [Nun.] Son mari est reconnu aux portes, quand il est assis avec les Anciens du pays.24 [Samech.] Elle fait du linge, et le vend; et elle fait des ceintures, qu'elle donne au marchand.25 [Hajin.] La force et la magnificence est son vêtement, et elle se rit du jour à venir.26 [Pe.] Elle ouvre sa bouche avec sagesse, et la Loi de la charité est sur sa langue.27 [Tsade.] Elle contemple le train de sa maison, et ne mange point le pain de paresse.28 [Koph.] Ses enfants se lèvent, et la disent bienheureuse; son mari [aussi], et il la loue, [en disant] :29 [Resch.] Plusieurs filles ont été vaillantes; mais tu les surpasses toutes.30 [Scin.] La grâce trompe, et la beauté s'évanouit; [mais] la femme qui craint l'Eternel, sera celle qui sera louée.31 [Thau.] Donnez-lui des fruits de ses mains, et que ses œuvres la louent aux portes.

1 א   דברי למואל מלך--    משא אשר-יסרתו אמו br 2 ב   מה-ברי ומה-בר-בטני    ומה בר-נדרי br 3 ג   אל-תתן לנשים חילך    ודרכיך למחות מלכין br 4 ד   אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין    ולרוזנים או (אי) שכר br 5 ה   פן-ישתה וישכח מחקק    וישנה דין כל-בני-עני br 6 ו   תנו-שכר לאובד    ויין למרי נפש br 7 ז   ישתה וישכח רישו    ועמלו לא יזכר-עוד 8 ח   פתח-פיך לאלם    אל-דין כל-בני חלוף br 9 ט   פתח-פיך שפט-צדק    ודין עני ואביון 10 י   אשת-חיל מי ימצא    ורחק מפנינים מכרה br 11 יא   בטח בה לב בעלה    ושלל לא יחסר br 12 יב   גמלתהו טוב ולא-רע--    כל ימי חייה br 13 יג   דרשה צמר ופשתים    ותעש בחפץ כפיה br 14 יד   היתה כאניות סוחר    ממרחק תביא לחמה br 15 טו   ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה    וחק לנערתיה br 16 טז   זממה שדה ותקחהו    מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם br 17 יז   חגרה בעוז מתניה    ותאמץ זרועתיה br 18 יח   טעמה כי-טוב סחרה    לא-יכבה בליל (בלילה) נרה br 19 יט   ידיה שלחה בכישור    וכפיה תמכו פלך br 20 כ   כפה פרשה לעני    וידיה שלחה לאביון br 21 כא   לא-תירא לביתה משלג    כי כל-ביתה לבש שנים br 22 כב   מרבדים עשתה-לה    שש וארגמן לבושה br 23 כג   נודע בשערים בעלה    בשבתו עם-זקני-ארץ br 24 כד   סדין עשתה ותמכר    וחגור נתנה לכנעני br 25 כה   עז-והדר לבושה    ותשחק ליום אחרון br 26 כו   פיה פתחה בחכמה    ותורת חסד על-לשונה br 27 כז   צופיה הילכות (הליכות) ביתה    ולחם עצלות לא תאכל br 28 כח   קמו בניה ויאשרוה    בעלה ויהללה br 29 כט   רבות בנות עשו חיל    ואת עלית על-כלנה br 30 ל   שקר החן והבל היפי    אשה יראת-יהוה היא תתהלל br 31 לא   תנו-לה מפרי ידיה    ויהללוה בשערים מעשיה  {ש}