1 Então Jonas, do ventre do peixe, orou ao Senhor, seu Deus, 2 e disse:
"Na minha angústia,
clamei ao Senhor,
e ele me respondeu;
do ventre do abismo, gritei,
e tu ouviste a minha voz.
3 Pois me lançaste
nas profundezas,
no coração dos mares,
e a corrente das águas me cercou;
todas as tuas ondas e as tuas vagas
passaram sobre mim.
4 Então eu disse:
‘Estou excluído da tua presença;
será que tornarei a ver
o teu santo templo?’"
5 "As águas me cercaram
até a alma,
o abismo me rodeou;
e as algas se enrolaram
na minha cabeça.
6 Desci até os fundamentos
dos montes;
desci até a terra,
cujos ferrolhos se fecharam
atrás de mim para sempre.
Tu, porém, fizeste a minha vida
subir da sepultura,
ó Senhor, meu Deus!
7 Quando, dentro de mim,
desfalecia a minha alma,
eu me lembrei do Senhor;
e subiu a ti a minha oração,
no teu santo templo.
8 Os que adoram ídolos vãos
abandonam aquele
que lhes é misericordioso.
9 Mas, com a voz
do agradecimento,
eu te oferecerei sacrifício;
o que prometi cumprirei.
Ao Senhor pertence a salvação!"
10 E o Senhor falou ao peixe, e este vomitou Jonas na terra.
1 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃
2 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃
3 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃
4 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃
5 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃
6 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃
7 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃
8 משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃
9 ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃
10 ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃