1 Reúna-se e concentre-se,
ó nação sem pudor,
2 antes que saia o decreto
e o dia se vá como a palha,
antes que venha sobre você
o furor da ira do Senhor,
sim, antes que venha sobre você
o dia da ira do Senhor.
3 Busquem o Senhor,
todos vocês,
os humildes da terra,
que cumprem
os seus mandamentos.
Busquem a justiça,
busquem a humildade.
Talvez assim vocês sejam poupados
no dia da ira do Senhor.
4 Porque Gaza será abandonada,
e Asquelom ficará deserta;
Asdode, ao meio-dia, será expulsa,
e Ecrom será desarraigada.
5 Ai dos que habitam no litoral,
do povo dos queretitas!
A palavra do Senhor
será contra você,
Canaã, terra dos filisteus.
"Farei com que
você seja destruída,
até que não reste
um morador sequer."
6 O litoral será de pastagens,
com refúgios para os pastores
e currais para os rebanhos.
7 O litoral pertencerá
ao remanescente
da casa de Judá.
Ali apascentarão os seus rebanhos
e, ao anoitecer, se deitarão
nas casas de Asquelom;
porque o Senhor, seu Deus,
os visitará
e mudará a sorte deles.
8 "Ouvi a zombaria de Moabe
e as palavras injuriosas
dos filhos de Amom,
que zombaram do meu povo
e se gabaram
contra o seu território.
9 Portanto, tão certo como eu vivo",
diz o Senhor dos Exércitos,
o Deus de Israel,
"Moabe será como Sodoma,
e os filhos de Amom,
como Gomorra,
campo de urtigas, poços de sal
e desolação perpétua.
O remanescente do meu povo
os saqueará,
e os sobreviventes da minha nação
tomarão posse
dos seus territórios."
10 Isso lhes sobrevirá
por causa do seu orgulho,
porque zombaram e se gabaram
contra o povo
do Senhor dos Exércitos.
11 O Senhor será terrível
contra eles,
porque aniquilará
todos os deuses da terra.
E todos os povos das nações,
cada um do seu lugar, o adorarão.
12 Também vocês, ó etíopes,
serão mortos pela
espada do Senhor.
13 Ele estenderá também
a mão contra o Norte
e destruirá a Assíria;
e fará de Nínive uma desolação
e terra seca como o deserto.
14 No meio dessa cidade,
repousarão os rebanhos
e todo tipo de animais.
Nos capitéis das colunas
se alojarão
tanto o pelicano como o ouriço.
A voz das aves ressoará nas janelas.
Haverá escombros
nos umbrais das portas,
porque o madeiramento de cedro
será arrancado.
15 Esta é a cidade
alegre e confiante,
que dizia consigo mesma:
"Eu sou a única,
e não há outra além de mim."
Como se tornou em desolação,
em pousada de animais!
Todos os que passarem por ela
hão de vaiar
e farão gestos de desprezo.
1 התקוששו וקושו הגוי לא נכסף׃
2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה׃
3 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה׃
4 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר׃
5 הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב׃
6 והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן׃
7 והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם׃
8 שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃
9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃
10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃
12 גם אתם כושים חללי חרבי המה׃
13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר׃
14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃
15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃