1 So when we could stand it no longer, we thought it best to be left by ourselves in Athens.
2 We sent Timothy, who is our brother and co-worker in God's service in spreading the gospel of Christ, to strengthen and encourage you in your faith,
3 so that no one would be unsettled by these trials. For you know quite well that we are destined for them.
4 In fact, when we were with you, we kept telling you that we would be persecuted. And it turned out that way, as you well know.
5 For this reason, when I could stand it no longer, I sent to find out about your faith. I was afraid that in some way the tempter had tempted you and that our labors might have been in vain.
6 But Timothy has just now come to us from you and has brought good news about your faith and love. He has told us that you always have pleasant memories of us and that you long to see us, just as we also long to see you.
7 Therefore, brothers and sisters, in all our distress and persecution we were encouraged about you because of your faith.
8 For now we really live, since you are standing firm in the Lord.
9 How can we thank God enough for you in return for all the joy we have in the presence of our God because of you?
10 Night and day we pray most earnestly that we may see you again and supply what is lacking in your faith.
11 Now may our God and Father himself and our Lord Jesus clear the way for us to come to you.
12 May the Lord make your love increase and overflow for each other and for everyone else, just as ours does for you.
13 May he strengthen your hearts so that you will be blameless and holy in the presence of our God and Father when our Lord Jesus comes with all his holy ones.
1 ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃
2 ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃
3 שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃
4 הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃
5 ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃
6 ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃
7 אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃
8 כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃
9 כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃
10 לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃
11 והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃
12 ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃
13 ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃