1 Again the Israelites did evil in the eyes of the LORD, so the LORD delivered them into the hands of the Philistines for forty years.
2 A certain man of Zorah, named Manoah, from the clan of the Danites, had a wife who was childless, unable to give birth.
3 The angel of the LORD appeared to her and said, "You are barren and childless, but you are going to become pregnant and give birth to a son.
4 Now see to it that you drink no wine or other fermented drink and that you do not eat anything unclean.
5 You will become pregnant and have a son whose head is never to be touched by a razor because the boy is to be a Nazirite, dedicated to God from the womb. He will take the lead in delivering Israel from the hands of the Philistines."
6 Then the woman went to her husband and told him, "A man of God came to me. He looked like an angel of God, very awesome. I didn't ask him where he came from, and he didn't tell me his name.
7 But he said to me, 'You will become pregnant and have a son. Now then, drink no wine or other fermented drink and do not eat anything unclean, because the boy will be a Nazirite of God from the womb until the day of his death.'"
8 Then Manoah prayed to the LORD: "Pardon your servant, Lord. I beg you to let the man of God you sent to us come again to teach us how to bring up the boy who is to be born."
9 God heard Manoah, and the angel of God came again to the woman while she was out in the field; but her husband Manoah was not with her.
10 The woman hurried to tell her husband, "He's here! The man who appeared to me the other day!"
11 Manoah got up and followed his wife. When he came to the man, he said, "Are you the man who talked to my wife?" "I am," he said.
12 So Manoah asked him, "When your words are fulfilled, what is to be the rule that governs the boy's life and work?"
13 The angel of the LORD answered, "Your wife must do all that I have told her.
14 She must not eat anything that comes from the grapevine, nor drink any wine or other fermented drink nor eat anything unclean. She must do everything I have commanded her."
15 Manoah said to the angel of the LORD, "We would like you to stay until we prepare a young goat for you."
16 The angel of the LORD replied, "Even though you detain me, I will not eat any of your food. But if you prepare a burnt offering, offer it to the LORD." (Manoah did not realize that it was the angel of the LORD.)
17 Then Manoah inquired of the angel of the LORD, "What is your name, so that we may honor you when your word comes true?"
18 He replied, "Why do you ask my name? It is beyond understanding. ""
19 Then Manoah took a young goat, together with the grain offering, and sacrificed it on a rock to the LORD. And the LORD did an amazing thing while Manoah and his wife watched:
20 As the flame blazed up from the altar toward heaven, the angel of the LORD ascended in the flame. Seeing this, Manoah and his wife fell with their faces to the ground.
21 When the angel of the LORD did not show himself again to Manoah and his wife, Manoah realized that it was the angel of the LORD.
22 "We are doomed to die!" he said to his wife. "We have seen God!"
23 But his wife answered, "If the LORD had meant to kill us, he would not have accepted a burnt offering and grain offering from our hands, nor shown us all these things or now told us this."
24 The woman gave birth to a boy and named him Samson. He grew and the LORD blessed him,
25 and the Spirit of the LORD began to stir him while he was in Mahaneh Dan, between Zorah and Eshtaol.
1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃
2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃
3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃
5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃
6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃
7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃
8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃
9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃
10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃
11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃
12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃
13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃
14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃
15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃
16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃
18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃
19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃
20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃
21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃
24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃
25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃