1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ׃2 אלה ׀ תלדותיעקביוסףבן ־ שבע ־ עשרהשנההיהרעהאת ־ אחיובצאןוהואנעראת ־ בניבלההואת ־ בניזלפהנשיאביוויבאיוסףאת ־ דבתםרעהאל ־ אביהם ׃3 וישראל אהב את ־ יוסףמכל ־ בניוכי ־ בן ־ זקניםהואלוועשהלוכתנתפסים ׃4 ויראו אחיו כי ־ אתואהבאביהםמכל ־ אחיווישנאואתוולאיכלודברולשלם ׃5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו ׃6 ויאמר אליהם שמעו ־ נאהחלוםהזהאשרחלמתי ׃7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם ־ נצבהוהנהתסבינהאלמתיכםותשתחויןלאלמתי ׃8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם ־ משולתמשלבנוויוספועודשנאאתועל ־ חלמתיוועל ־ דבריו ׃9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ׃10 ויספר אל ־ אביוואל ־ אחיוויגער ־ בואביוויאמרלומההחלוםהזהאשרחלמתהבואנבואאניואמךואחיךלהשתחותלךארצה ׃11 ויקנאו ־ בואחיוואביושמראת ־ הדבר ׃12 וילכו אחיו לרעות את ־ צאןאביהםבשכם ׃13 ויאמר ישראל אל ־ יוסףהלואאחיךרעיםבשכםלכהואשלחךאליהםויאמרלוהנני ׃14 ויאמר לו לך ־ נאראהאת ־ שלוםאחיךואת ־ שלוםהצאןוהשבנידברוישלחהומעמקחברוןויבאשכמה ׃15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה ־ תבקש ׃16 ויאמר את ־ אחיאנכימבקשהגידה ־ נאליאיפההםרעים ׃17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן ׃18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ׃19 ויאמרו איש אל ־ אחיוהנהבעלהחלמותהלזהבא ׃20 ועתה ׀ לכוונהרגהוונשלכהובאחדהברותואמרנוחיהרעהאכלתהוונראהמה ־ יהיוחלמתיו ׃21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ׃22 ויאמר אלהם ׀ ראובןאל ־ תשפכו ־ דםהשליכואתואל ־ הבורהזהאשרבמדברוידאל ־ תשלחו ־ בולמעןהצילאתומידםלהשיבואל ־ אביו ׃23 ויהי כאשר ־ באיוסףאל ־ אחיוויפשיטואת ־ יוסףאת ־ כתנתואת ־ כתנתהפסיםאשרעליו ׃24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים ׃25 וישבו לאכל ־ לחםוישאועיניהםויראווהנהארחתישמעאליםבאהמגלעדוגמליהםנשאיםנכאתוצריולטהולכיםלהורידמצרימה ׃26 ויאמר יהודה אל ־ אחיומה ־ בצעכינהרגאת ־ אחינווכסינואת ־ דמו ׃27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל ־ תהי ־ בוכי ־ אחינובשרנוהואוישמעואחיו ׃28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את ־ יוסףמן ־ הבורוימכרואת ־ יוסףלישמעאליםבעשריםכסףויביאואת ־ יוסףמצרימה ׃29 וישב ראובן אל ־ הבורוהנהאין ־ יוסףבבורויקרעאת ־ בגדיו ׃30 וישב אל ־ אחיוויאמרהילדאיננוואניאנהאני ־ בא ׃31 ויקחו את ־ כתנתיוסףוישחטושעירעזיםויטבלואת ־ הכתנתבדם ׃32 וישלחו את ־ כתנתהפסיםויביאואל ־ אביהםויאמרוזאתמצאנוהכר ־ נאהכתנתבנךהואאם ־ לא ׃33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ׃34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על ־ בנוימיםרבים ׃35 ויקמו כל ־ בניווכל ־ בנתיולנחמווימאןלהתנחםויאמרכי ־ ארדאל ־ בניאבלשאלהויבךאתואביו ׃36 והמדנים מכרו אתו אל ־ מצריםלפוטיפרסריספרעהשרהטבחים ׃ פ