1 И сказал Валаам Валаку: построй мне здесь семь жертвенников и приготовь мне семь тельцов и семь овнов.
2 Валак сделал так, как говорил Валаам, и вознесли Валак и Валаам по тельцу и по овну на каждом жертвеннике.
3 И сказал Валаам Валаку: постой у всесожжения твоего, а я пойду; может быть, Господь выйдет мне навстречу, и что Он откроет мне, я объявлю тебе. И пошел на возвышенное место.
4 И встретился Бог с Валаамом, и сказал ему [Валаам]: семь жертвенников устроил я и вознес по тельцу и по овну на каждом жертвеннике.
5 И вложил Господь слово в уста Валаамовы и сказал: возвратись к Валаку и так говори.
6 И возвратился к нему, и вот, он стоит у всесожжения своего, он и все князья Моавитские.
7 И произнес притчу свою и сказал: из Месопотамии привел меня Валак, царь Моава, от гор восточных: приди, прокляни мне Иакова, приди, изреки зло на Израиля!
8 Как прокляну я? Бог не проклинает его. Как изреку зло? Господь не изрекает [на него] зла.
9 С вершины скал вижу я его, и с холмов смотрю на него: вот, народ живет отдельно и между народами не числится.
10 Кто исчислит песок Иакова и число четвертой части Израиля? Да умрет душа моя смертью праведников, и да будет кончина моя, как их!
11 И сказал Валак Валааму: что ты со мною делаешь? я взял тебя, чтобы проклясть врагов моих, а ты, вот, благословляешь?
12 И отвечал он и сказал: не должен ли я в точности сказать то, что влагает Господь в уста мои?
13 И сказал ему Валак: пойди со мною на другое место, с которого ты увидишь его, но только часть его увидишь, а всего его не увидишь; и прокляни мне его оттуда.
14 И взял его на место стражей, на вершину [горы] Фасги, и построил семь жертвенников, и вознес по тельцу и по овну на каждом жертвеннике.
15 И сказал [Валаам] Валаку: постой здесь у всесожжения твоего, а я [пойду] туда навстречу [Богу].
16 И встретился Господь с Валаамом, и вложил слово в уста его, и сказал: возвратись к Валаку и так говори.
17 И пришел к нему, и вот, он стоит у всесожжения своего, и с ним князья Моавитские. И сказал ему Валак: что говорил Господь?
18 Он произнес притчу свою и сказал: встань, Валак, и послушай, внимай мне, сын Сепфоров.
19 Бог не человек, чтоб Ему лгать, и не сын человеческий, чтоб Ему изменяться. Он ли скажет и не сделает? будет говорить и не исполнит?
20 Вот, благословлять начал я, ибо Он благословил, и я не могу изменить сего.
21 Не видно бедствия в Иакове, и не заметно несчастья в Израиле; Господь, Бог его, с ним, и трубный царский звук у него;
22 Бог вывел их из Египта, быстрота единорога у него;
23 нет волшебства в Иакове и нет ворожбы в Израиле. В [свое] время скажут об Иакове и об Израиле: вот что творит Бог!
24 Вот, народ как львица встает и как лев поднимается; не ляжет, пока не съест добычи и не напьется крови убитых.
25 И сказал Валак Валааму: ни клясть не кляни его, ни благословлять не благословляй его.
26 И отвечал Валаам и сказал Валаку: не говорил ли я тебе, что я буду делать все то, что скажет мне Господь?
27 И сказал Валак Валааму: пойди, я возьму тебя на другое место; может быть, угодно будет Богу, и оттуда проклянешь мне его.
28 И взял Валак Валаама на верх Фегора, обращенного к пустыне.
29 И сказал Валаам Валаку: построй мне здесь семь жертвенников и приготовь мне здесь семь тельцов и семь овнов.
30 И сделал Валак, как сказал Валаам, и вознес по тельцу и овну на каждом жертвеннике.
1 א ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
2 ב ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח
3 ג ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי
4 ד ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח
5 ה וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
6 ו וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב
7 ז וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל
8 ח מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה
9 ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
10 י מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו
11 יא ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך
12 יב ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר
13 יג ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
14 יד ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח
15 טו ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה
16 טז ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
17 יז ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה
18 יח וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר
19 יט לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה
20 כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה
21 כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו
22 כב אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו
23 כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
24 כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה
25 כה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו
26 כו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה
27 כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
28 כח ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן
29 כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם
30 ל ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח