1 De novo veio a mim a palavra de Jeová, dizendo:

2 Filho do homem, profetiza e dize: Assim diz o Senhor Jeová: Dai uivos: Ai do dia!

3 Pois está perto o dia, sim está perto o dia de Jeová, dia de nuvens; será o tempo dos pagãos.

4 A espada virá sobre o Egito, e na Etiópia haverá angústia, quando os mortos caírem no Egito; o seu povo será levado para o cativeiro e serão destruídos os seus fundamentos.

5 A Etiópia e Pute e Lude, e todo o povo misto, e os filhos da terra da aliança cairão juntamente com eles à espada.

6 Assim diz Jeová: Também cairão os que sustêm o Egito, e descerá a soberba do seu poder; desde Migdol até Sevene cairão nela à espada, diz o Senhor Jeová.

7 Ficarão desolados no meio dos países desolados, e as suas cidades estarão no meio das cidades assoladas.

8 Saberão que eu sou Jeová, quando eu tiver posto fogo no Egito, e forem destruídos todos os que lhe davam auxílio.

9 Naquele dia sairão de diante de mim mensageiros em navios para amedrontarem os etíopes descuidados; e sobre eles haverá angústia como no dia do Egito. Pois eis que vem.

10 Assim diz o Senhor Jeová: Também farei cessar a multidão do Egito pela mão de Nabucodonozor, rei de Babilônia.

11 Ele com o seu povo, os terríveis dentre as nações, serão introduzidos para destruírem a terra; desembainharão as suas espadas contra o Egito, e encherão de mortos a terra.

12 Secarei os rios, e venderei a terra nas mãos de homens péssimos; pela mão de estrangeiros farei desolada a terra, e bem assim tudo o que nela houver, eu Jeová o falei.

13 Assim diz o Senhor Jeová: Também destruirei os ídolos, e farei cessar de Nofe as imagens; nunca mais procederá um príncipe da terra do Egito; e porei o pavor na terra do Egito.

14 Farei desolada a Patros, porei fogo a Zoã e executarei juízos em Nô.

15 Derramarei o meu furor sobre Sim, fortaleza do Egito, e exterminarei a multidão de Nô.

16 Meterei fogo no Egito: Sim terá grande angústia, Nôfe será destruída, e Nôfe terá adversários em pleno dia.

17 Os mancebos de Áven e de Pi-Besete cairão à espada; e estas cidades irão ao cativeiro.

18 Em Tafnes também se retirará o dia, quando eu quebrar ali os jugos do Egito, e nela cessar a soberba do seu poder. Quanto a ela, uma nuvem a cobrirá, e suas filhas irão ao cativeiro.

19 Assim executarei juízos no Egito, e saberão que eu sou Jeová.

20 No undécimo ano, no primeiro mês, aos sete dias do mês, veio a mim a palavra de Jeová, dizendo:

21 Filho do homem, quebrei o braço de Faraó, rei do Egito; e eis que não foi atado para se lhe aplicar remédios curativos, para se lhe pôr uma ligadura que o ate, a fim de que seja forte para pegar na espada.

22 Portanto assim diz o Senhor Jeová: Eis que sou contra Faraó, rei do Egito, e quebrarei os seus braços, assim o forte como o que já foi quebrado; farei cair da sua mão a espada.

23 Espalharei os egípcios entre as nações, e dispersá-los-ei pelos países.

24 Fortificarei os braços do rei de Babilônia, e por-lhe-ei na mão a minha espada; quebrarei, porém, os braços de Faraó, e diante daquele gemerá com os gemidos dum homem mortalmente ferido.

25 Fortificarei os braços do rei de Babilônia, e os braços de Faraó cairão; saberão que eu sou Jeová, quando eu meter a minha espada na mão do rei de Babilônia, e ele a estender sobre a terra do Egito.

26 Espalharei os egípcios entre as nações, e dispersá-los-ei pelos países; e saberão que eu sou Jeová.

1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 ב בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  הילילו הה ליום

3 ג כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה  יום ענן עת גוים יהיה

4 ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה

5 ה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו  {פ}

6 ו כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה

7 ז ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה

8 ח וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה

9 ט ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה  {ס}

10 י כה אמר אדני יהוה  והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל

11 יא הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל

12 יב ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי  {ס}

13 יג כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים

14 יד והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא

15 טו ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא

16 טז ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם

17 יז בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה

18 יח ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה

19 יט ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה  {פ}

20 כ ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר

21 כא בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב  {ס}

22 כב לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו

23 כג והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות

24 כד וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו

25 כה והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים

26 כו והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה  {פ}