1 Assim disse Jeová: Vai, e compra uma botija de barro de oleiro, e toma contigo dos anciãos do povo e dos anciãos dos sacerdotes;

2 sai ao vale dos filhos de Hinom, que está junto à entrada da porta Harsite, e proclama ali as palavras que eu te disser;

3 dize: Ouvi a palavra de Jeová, reis de Judá e habitantes de Jerusalém. Assim diz Jeová dos exércitos, Deus de Israel: Eis que vou trazer calamidades sobre este lugar, e quem quer que as ouvir, retinir-lhe-ão os ouvidos.

4 Pois me abandonaram, e alienaram este lugar, e nele queimaram incenso a outros deuses, a quem não conheceram, nem eles, nem seus pais, nem os reis de Judá; e encheram este lugar do sangue de inocentes;

5 e edificaram os altos de Baal, para queimarem seus filhos no fogo em holocausto a Baal; o que não ordenei, nem falei, nem entrou na minha mente.

6 Por isso eis que vêm os dias, diz Jeová, em que este lugar não será chamado mais Tofete, nem vale do filho de Hinom, mas vale de matança.

7 Eu tornarei vão o conselho de Judá e de Jerusalém neste lugar; farei que caiam à espada diante dos seus inimigos, e pela mão dos que procuram tirar-lhes a vida; e darei os seus cadáveres para pasto às aves do céu e aos animais da terra.

8 Farei esta cidade objeto de espanto e de assobios; todo o que passar por ela, ficará espantado e assobiará por causa de todas as pragas dela.

9 Fá-los-ei comer as carnes de seus filhos, e as carnes de suas filhas, e comerão cada um as carnes do seu próximo, no cerco e no aperto, em que os apertarão os seus inimigos e os que procuram tirar-lhes a vida.

10 Então quebrarás a botija à vista dos homens que forem contigo,

11 e lhes dirás: Assim diz Jeová dos exércitos: Assim quebrarei este povo e esta cidade como quem quebra um vaso de oleiro, que não pode mais refazer-se; e enterrarão em Tofete por não haver outro lugar para os enterrar.

12 Assim farei a este lugar e aos habitantes de Jerusalém, diz Jeová, e porei esta cidade como Tofete.

13 As casas de Jerusalém, e as casas dos reis de Judá, que são contaminadas, serão como Tofete, a saber, todas as casas sobre cujos terraços queimaram incenso a todo o exército do céu e ofereceram libações a outros deuses.

14 Voltou Jeremias de Tofete, aonde Jeová o tinha enviado a profetizar; e pôs-se em pé no átrio da casa de Jeová, e disse a todo o povo:

15 Assim disse Jeová dos exércitos, Deus de Israel: Eis que vou trazer sobre esta cidade e sobre todas as suas vilas todo o mal que falei contra ele; porque endureceram a sua cerviz, para não ouvirem as minhas palavras.

1 א כה אמר יהוה הלך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים

2 ב ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות (החרסית) וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך

3 ג ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו

4 ד יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים

5 ה ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש--עלות לבעל  אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי  {פ}

6 ו לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם--כי אם גיא ההרגה

7 ז ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ

8 ח ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה  כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה

9 ט והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם

10 י ושברת הבקבק--לעיני האנשים ההלכים אותך

11 יא ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור

12 יב כן אעשה למקום הזה נאם יהוה--וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת

13 יג והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים--לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים  {פ}

14 יד ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם  {ס}

15 טו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה  כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי