1 Levantou-se Josué de madrugada e, partindo de Sitim ele e todos os filhos de Israel, vieram ao Jordão e ali pousaram, antes que passassem.
2 Passados três dias atravessaram os oficiais pelo meio do arraial,
3 e ordenaram ao povo, dizendo: Quando virdes a arca da aliança de Jeová vosso Deus, e os levitas sacerdotes levando-a, partireis do vosso lugar, e seguireis após ela.
4 Contudo haverá um espaço entre vós e ela, de cerca de dois mil cúbitos medidos. Não vos aproximeis dela, para que saibais o caminho pelo qual haveis de ir, porque nunca dantes passastes por este caminho.
5 Disse Josué ao povo: Santificai-vos; porque amanhã Jeová fará maravilhas entre vós.
6 Falou Josué aos sacerdotes: Levantai a arca da aliança, e passai adiante do povo. Tendo levantado a arca, caminharam adiante do povo.
7 Então disse Jeová a Josué: Hoje começarei a engrandecer-te à vista de todo o Israel, para que saibam que, como fui com Moisés, assim serei contigo.
8 Tu ordenarás aos sacerdotes que levam a arca da aliança, dizendo: Quando chegardes à beira das águas do Jordão, parai aí.
9 Josué disse aos filhos de Israel: Chegai-vos para cá, e ouvi as palavras de Jeová vosso Deus.
10 Acrescentou Josué: Nisto conhecereis que o Deus vivo está entre vós, e que sem falta expulsará de diante de vós os cananeus, os heteus, os heveus, os ferezeus, os girgaseus, os amorreus e os jebuseus.
11 Eis que a arca da aliança do Senhor de toda a terra está passando adiante de vós para o Jordão.
12 Tomai-vos agora doze homens das tribos de Israel, para cada tribo um homem.
13 Quando as plantas dos pés dos sacerdotes que levam a arca de Jeová, Senhor de toda a terra, descansarem nas águas do Jordão, serão elas cortadas, a saber, as que vêm de cima, e pararão feitas num corpo.
14 Quando o povo saiu das suas tendas para passar o Jordão, estando adiante do povo os sacerdotes que levavam a arca da aliança;
15 e quando estes chegaram ao Jordão, e os seus pés se molharam na beira da água (porque o Jordão trasborda todas as suas margens durante todo o tempo da ceifa),
16 as águas que vinham de cima pararam, e levantaram-se num montão, mui longe, na altura de Adão, cidade que está junto a Zaretã; e as que desciam para o mar da Arabá, isto é, o mar Salgado, foram de todo cortadas. O povo passou bem em frente de Jericó.
17 Os sacerdotes que levavam a arca da aliança de Jeová conservaram-se firmes sobre a terra seca no meio do Jordão, e todo o Israel ia passando a pé enxuto, até acabar de passar a nação toda.
1 וַיַּשְׁכֵּם יְהֹושֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד־הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ׃
2 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה׃
3 וַיְצַוּוּ אֶת־הָעָם לֵאמֹר כִּרְאֹותְכֶם אֵת אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתֹו וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקֹומְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו׃
4 אַךְ ׀ רָחֹוק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם [וּבֵינֹו כ] (וּבֵינָיו ק) כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל־תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר־תֵּדְעוּ אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום׃ ס
5 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאֹות׃
6 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת־אֲרֹון הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת־אֲרֹון הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם׃ ס
7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ הַיֹּום הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם־מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ׃
8 וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון־הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד־קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ׃ פ
9 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
10 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהֹורֵשׁ יֹורִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַחִתִּי וְאֶת־הַחִוִּי וְאֶת־הַפְּרִזִּי וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי׃
11 הִנֵּה אֲרֹון הַבְּרִית אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן׃
12 וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד לַשָּׁבֶט׃
13 וְהָיָה כְּנֹוחַ כַּפֹּות רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון יְהוָה אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד׃
14 וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם׃
15 וּכְבֹוא נֹשְׂאֵי הָאָרֹון עַד־הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל־כָּל־גְּדֹותָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר׃
16 וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד־אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד [בָאָדָם כ] (מֵאָדָם ק) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם־הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחֹו׃
17 וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון בְּרִית־יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר־תַּמּוּ כָּל־הַגֹּוי לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן׃