1 Oráculo contra Tiro. Lastimai-vos, navios de Társis, porque vosso porto foi destruído. Foi no regresso de Chipre que eles receberam a nova.
2 Estão estupefatos os habitantes da costa, o mercador de Sidon, o corredor do mar,
3 cujos mensageiros navegam ao largo. O grão de Sihor era a sua colheita, e sua renda era tirada do comércio das nações.
4 Envergonha-te, Sidon, porque o mar {a fortaleza do mar} te diz: Eu não concebi nem dei à luz. Não criei rapazes nem eduquei moças.
5 Quando o Egito receber esta nova, tremerá ao ter conhecimento da sorte de Tiro.
6 Passai a Társis, lastimai-vos, habitantes da costa.
7 Acaso não é a vossa cidade gloriosa, cuja origem remonta aos dias antigos, e que dirigia seus passos para se estabelecer ao longe?
8 Quem, pois, tomou essa decisão contra Tiro, essa cidade coroada, cujos mercadores eram soberanos, e os traficantes, fidalgos da terra?
9 Foi o Senhor dos exércitos quem o decidiu, para ferir o orgulho da nobreza e para aviltar os mais considerados da terra.
10 Cultiva agora a terra, filha de Társis, teu porto já não existe.
11 O Senhor estendeu a mão sobre o mar e abalou os reinos. Ele ordenou a destruição das fortalezas de Canaã.
12 E disse: Cessa de rejubilar-te, Sidon, filha desonrada! Levanta-te e vai estabelecer-te em Chipre! Mesmo lá, não terás repouso.
13 Reduziram-na a ruínas.
14 Lastimai-vos, navios de Társis, porque vosso porto foi destruído.
15 Naquele tempo, Tiro será esquecida durante setenta anos. No reinado de outro rei, ao fim de setenta anos, realizar-se-á para ela a canção da meretriz:
16 Toma a tua cítara, percorre a cidade, meretriz esquecida, toca com perfeição, canta a toda voz para que se lembrem de ti.
17 No fim de setenta anos, o Senhor visitará Tiro, e ela recomeçará a enriquecer-se, mantendo comércio com todos os reinos do mundo, em toda a superfície da terra.
18 Porém, os lucros, que lhe trouxer seu comércio, serão consagrados ao Senhor, em vez de serem entesourados; seu comércio aproveitará àqueles que habitam na presença do Senhor, a fim de que tenham com que se nutrir com abundância e se vestir magnificamente.
1 א משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
2 ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
3 ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
4 ד בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות
5 ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
6 ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי
7 ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
8 ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
9 ט יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
10 י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
11 יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
12 יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך
13 יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה
14 יד הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן {ס}
15 טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
16 טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
17 יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
18 יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק {פ}