1 They continued three years without war between Syria and Israel. 2 In the third year, Jehoshaphat the king of Judah came down to the king of Israel. 3 The king of Israel said to his servants, "You know that Ramoth Gilead is ours, and we do nothing, and don’t take it out of the hand of the king of Syria?" 4 He said to Jehoshaphat, "Will you go with me to battle to Ramoth Gilead?"

Jehoshaphat said to the king of Israel, "I am as you are, my people as your people, my horses as your horses." 5 Jehoshaphat said to the king of Israel, "Please inquire first for Yahweh’s word."

6 Then the king of Israel gathered the prophets together, about four hundred men, and said to them, "Should I go against Ramoth Gilead to battle, or should I refrain?"

They said, "Go up; for the Lord will deliver it into the hand of the king."

7 But Jehoshaphat said, "Isn’t there here a prophet of Yahweh, that we may inquire of him?"

8 The king of Israel said to Jehoshaphat, "There is yet one man by whom we may inquire of Yahweh, Micaiah the son of Imlah; but I hate him, for he does not prophesy good concerning me, but evil."

Jehoshaphat said, "Don’t let the king say so."

9 Then the king of Israel called an officer, and said, "Quickly get Micaiah the son of Imlah."

10 Now the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah were sitting each on his throne, arrayed in their robes, in an open place at the entrance of the gate of Samaria; and all the prophets were prophesying before them. 11 Zedekiah the son of Chenaanah made himself horns of iron, and said, "Yahweh says, ‘With these you will push the Syrians, until they are consumed.’" 12 All the prophets prophesied so, saying, "Go up to Ramoth Gilead and prosper; for Yahweh will deliver it into the hand of the king."

13 The messenger who went to call Micaiah spoke to him, saying, "See now, the prophets declare good to the king with one mouth. Please let your word be like the word of one of them, and speak good."

14 Micaiah said, "As Yahweh lives, what Yahweh says to me, that I will speak."

15 When he had come to the king, the king said to him, "Micaiah, shall we go to Ramoth Gilead to battle, or shall we forbear?"

He answered him, "Go up and prosper; and Yahweh will deliver it into the hand of the king."

16 The king said to him, "How many times do I have to adjure you that you speak to me nothing but the truth in Yahweh’s name?"

17 He said, "I saw all Israel scattered on the mountains, as sheep that have no shepherd. Yahweh said, ‘These have no master. Let them each return to his house in peace.’"

18 The king of Israel said to Jehoshaphat, "Didn’t I tell you that he would not prophesy good concerning me, but evil?"

19 Micaiah said, "Therefore hear Yahweh’s word. I saw Yahweh sitting on his throne, and all the army of heaven standing by him on his right hand and on his left. 20 Yahweh said, ‘Who will entice Ahab, that he may go up and fall at Ramoth Gilead?’ One said one thing, and another said another.

21 A spirit came out and stood before Yahweh, and said, ‘I will entice him.’

22 Yahweh said to him, ‘How?’

He said, ‘I will go out and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets.’

He said, ‘You will entice him, and will also prevail. Go out and do so.’ 23 Now therefore, behold, Yahweh has put a lying spirit in the mouth of all these your prophets; and Yahweh has spoken evil concerning you."

24 Then Zedekiah the son of Chenaanah came near and struck Micaiah on the cheek, and said, "Which way did Yahweh’s Spirit go from me to speak to you?"

25 Micaiah said, "Behold, you will see on that day when you go into an inner room to hide yourself."

26 The king of Israel said, "Take Micaiah, and carry him back to Amon the governor of the city and to Joash the king’s son. 27 Say, ‘The king says, "Put this fellow in the prison, and feed him with bread of affliction and with water of affliction, until I come in peace."’"

28 Micaiah said, "If you return at all in peace, Yahweh has not spoken by me." He said, "Listen, all you people!"

29 So the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah went up to Ramoth Gilead. 30 The king of Israel said to Jehoshaphat, "I will disguise myself and go into the battle, but you put on your robes." The king of Israel disguised himself and went into the battle.

31 Now the king of Syria had commanded the thirty-two captains of his chariots, saying, "Don’t fight with small nor great, except only with the king of Israel."

32 When the captains of the chariots saw Jehoshaphat, they said, "Surely that is the king of Israel!" and they came over to fight against him. Jehoshaphat cried out. 33 When the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, they turned back from pursuing him. 34 A certain man drew his bow at random, and struck the king of Israel between the joints of the armor. Therefore he said to the driver of his chariot, "Turn around, and carry me out of the battle, for I am severely wounded." 35 The battle increased that day. The king was propped up in his chariot facing the Syrians, and died at evening. The blood ran out of the wound into the bottom of the chariot. 36 A cry went throughout the army about the going down of the sun, saying, "Every man to his city, and every man to his country!"

37 So the king died, and was brought to Samaria; and they buried the king in Samaria. 38 They washed the chariot by the pool of Samaria; and the dogs licked up his blood where the prostitutes washed themselves, according to Yahweh’s word which he spoke.

39 Now the rest of the acts of Ahab, and all that he did, and the ivory house which he built, and all the cities that he built, aren’t they written in the book of the chronicles of the kings of Israel? 40 So Ahab slept with his fathers; and Ahaziah his son reigned in his place.

41 Jehoshaphat the son of Asa began to reign over Judah in the fourth year of Ahab king of Israel. 42 Jehoshaphat was thirty-five years old when he began to reign; and he reigned twenty-five years in Jerusalem. His mother’s name was Azubah the daughter of Shilhi. 43 He walked in all the way of Asa his father. He didn’t turn away from it, doing that which was right in Yahweh’s eyes. However, the high places were not taken away. The people still sacrificed and burned incense on the high places. 44 Jehoshaphat made peace with the king of Israel.

45 Now the rest of the acts of Jehoshaphat, and his might that he showed, and how he fought, aren’t they written in the book of the chronicles of the kings of Judah? 46 The remnant of the sodomites, that remained in the days of his father Asa, he put away out of the land. 47 There was no king in Edom. A deputy ruled. 48 Jehoshaphat made ships of Tarshish to go to Ophir for gold, but they didn’t go, for the ships wrecked at Ezion Geber. 49 Then Ahaziah the son of Ahab said to Jehoshaphat, "Let my servants go with your servants in the ships." But Jehoshaphat would not. 50 Jehoshaphat slept with his fathers, and was buried with his fathers in his father David’s city. Jehoram his son reigned in his place.

51 Ahaziah the son of Ahab began to reign over Israel in Samaria in the seventeenth year of Jehoshaphat king of Judah, and he reigned two years over Israel. 52 He did that which was evil in Yahweh’s sight, and walked in the way of his father, and in the way of his mother, and in the way of Jeroboam the son of Nebat, in which he made Israel to sin. 53 He served Baal and worshiped him, and provoked Yahweh, the God of Israel, to anger in all the ways that his father had done so.

1 א וישבו שלש שנים  אין מלחמה בין ארם ובין ישראל  {פ}

2 ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל

3 ג ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים--מקחת אתה מיד מלך ארם

4 ד ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך

5 ה ויאמר יהושפט אל מלך ישראל  דרש נא כיום את דבר יהוה

6 ו ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך

7 ז ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו

8 ח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע--מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן

9 ט ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה

10 י ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם

11 יא ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם

12 יב וכל הנבאים--נבאים כן לאמר  עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך

13 יג והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך (דברך) כדבר אחד מהם--ודברת טוב

14 יד ויאמר מיכיהו  חי יהוה--כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר

15 טו ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך

16 טז ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך  אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה

17 יז ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום

18 יח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט  הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע  {ס}

19 יט ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו

20 כ ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה

21 כא ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה

22 כב ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן

23 כג ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה

24 כד ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך

25 כה ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה

26 כו ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך

27 כז ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום

28 כח ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם

29 כט ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד

30 ל ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה

31 לא ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול  כי אם את מלך ישראל לבדו

32 לב ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט

33 לג ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו

34 לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה--כי החליתי

35 לה ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב

36 לו ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר  איש אל עירו ואיש אל ארצו

37 לז וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון

38 לח וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו--כדבר יהוה אשר דבר

39 לט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה  הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל

40 מ וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו  {פ}

41 מא ויהושפט בן אסא מלך על יהודה--בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל

42 מב יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי

43 מג וילך בכל דרך אסא אביו--לא סר ממנו  לעשות הישר בעיני יהוה

44 מד אך הבמות לא סרו  עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות

45 מה וישלם יהושפט עם מלך ישראל

46 מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם  הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה

47 מז ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו--בער מן הארץ

48 מח ומלך אין באדום נצב מלך

49 מט יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב--ולא הלך  כי נשברה (נשברו) אניות בעציון גבר

50 נ אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט

51 נא וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו  {ס}

52 נב אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים

53 נג ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל [ (I Kings 22:54) נד ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו ]