1 Manasseh was twelve years old when he began to reign, and he reigned fifty-five years in Jerusalem. 2 He did that which was evil in Yahweh’s sight, after the abominations of the nations whom Yahweh cast out before the children of Israel. 3 For he built again the high places which Hezekiah his father had broken down; and he raised up altars for the Baals, made Asheroth, and worshiped all the army of the sky, and served them. 4 He built altars in Yahweh’s house, of which Yahweh said, "My name shall be in Jerusalem forever." 5 He built altars for all the army of the sky in the two courts of Yahweh’s house. 6 He also made his children to pass through the fire in the valley of the son of Hinnom. He practiced sorcery, divination, and witchcraft, and dealt with those who had familiar spirits and with wizards. He did much evil in Yahweh’s sight, to provoke him to anger. 7 He set the engraved image of the idol, which he had made, in God’s house, of which God said to David and to Solomon his son, "In this house, and in Jerusalem, which I have chosen out of all the tribes of Israel, I will put my name forever. 8 I will not any more remove the foot of Israel from off the land which I have appointed for your fathers, if only they will observe to do all that I have commanded them, even all the law, the statutes, and the ordinances given by Moses." 9 Manasseh seduced Judah and the inhabitants of Jerusalem, so that they did more evil than did the nations whom Yahweh destroyed before the children of Israel.
10 Yahweh spoke to Manasseh and to his people, but they didn’t listen. 11 Therefore Yahweh brought on them the captains of the army of the king of Assyria, who took Manasseh in chains, bound him with fetters, and carried him to Babylon.
12 When he was in distress, he begged Yahweh his God, and humbled himself greatly before the God of his fathers. 13 He prayed to him; and he was entreated by him, and heard his supplication, and brought him again to Jerusalem into his kingdom. Then Manasseh knew that Yahweh was God.
14 Now after this, he built an outer wall to David’s city on the west side of Gihon, in the valley, even to the entrance at the fish gate. He encircled Ophel with it, and raised it up to a very great height; and he put valiant captains in all the fortified cities of Judah. 15 He took away the foreign gods and the idol out of Yahweh’s house, and all the altars that he had built in the mountain of Yahweh’s house and in Jerusalem, and cast them out of the city. 16 He built up Yahweh’s altar, and offered sacrifices of peace offerings and of thanksgiving on it, and commanded Judah to serve Yahweh, the God of Israel. 17 Nevertheless the people still sacrificed in the high places, but only to Yahweh their God.
18 Now the rest of the acts of Manasseh, and his prayer to his God, and the words of the seers who spoke to him in the name of Yahweh, the God of Israel, behold, they are written among the acts of the kings of Israel. 19 His prayer also, and how God listened to his request, and all his sin and his trespass, and the places in which he built high places and set up the Asherah poles and the engraved images before he humbled himself: behold, they are written in the history of Hozai. 20 So Manasseh slept with his fathers, and they buried him in his own house; and Amon his son reigned in his place.
21 Amon was twenty-two years old when he began to reign; and he reigned two years in Jerusalem. 22 He did that which was evil in Yahweh’s sight, as did Manasseh his father; and Amon sacrificed to all the engraved images which Manasseh his father had made, and served them. 23 He didn’t humble himself before Yahweh, as Manasseh his father had humbled himself; but this same Amon trespassed more and more. 24 His servants conspired against him, and put him to death in his own house. 25 But the people of the land killed all those who had conspired against king Amon; and the people of the land made Josiah his son king in his place.
1 א בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם
2 ב ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל
3 ג וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם
4 ד ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם
5 ה ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה
6 ו והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו
7 ז וישם את פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום
8 ח ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה
9 ט ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע--מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל {פ} br
10 י וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו
11 יא ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה
12 יב וכהצר לו--חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו
13 יג ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים
14 יד ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה
15 טו ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר
16 טז ויכן (ויבן) את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל
17 יז אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם
18 יח ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם על דברי מלכי ישראל
19 יט ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו--הנם כתובים על דברי חוזי
20 כ וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו {פ} br
21 כא בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם
22 כב ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון ויעבדם
23 כג ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה
24 כד ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו
25 כה ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו {פ} br