1 Now the men of Israel had sworn in Mizpah, saying, "None of us will give his daughter to Benjamin as a wife." 2 The people came to Bethel and sat there until evening before God, and lifted up their voices, and wept severely. 3 They said, "Yahweh, the God of Israel, why has this happened in Israel, that there should be one tribe lacking in Israel today?"
4 On the next day, the people rose early and built an altar there, and offered burnt offerings and peace offerings. 5 The children of Israel said, "Who is there among all the tribes of Israel who didn’t come up in the assembly to Yahweh?" For they had made a great oath concerning him who didn’t come up to Yahweh to Mizpah, saying, "He shall surely be put to death." 6 The children of Israel grieved for Benjamin their brother, and said, "There is one tribe cut off from Israel today. 7 How shall we provide wives for those who remain, since we have sworn by Yahweh that we will not give them of our daughters to wives?" 8 They said, "What one is there of the tribes of Israel who didn’t come up to Yahweh to Mizpah?" Behold, no one came from Jabesh Gilead to the camp to the assembly. 9 For when the people were counted, behold, there were none of the inhabitants of Jabesh Gilead there. 10 The congregation sent twelve thousand of the most valiant men there, and commanded them, saying, "Go and strike the inhabitants of Jabesh Gilead with the edge of the sword, with the women and the little ones. 11 This is the thing that you shall do: you shall utterly destroy every male, and every woman who has lain with a man." 12 They found among the inhabitants of Jabesh Gilead four hundred young virgins who had not known man by lying with him; and they brought them to the camp to Shiloh, which is in the land of Canaan.
13 The whole congregation sent and spoke to the children of Benjamin who were in the rock of Rimmon, and proclaimed peace to them. 14 Benjamin returned at that time; and they gave them the women whom they had saved alive of the women of Jabesh Gilead. There still weren’t enough for them. 15 The people grieved for Benjamin, because Yahweh had made a breach in the tribes of Israel. 16 Then the elders of the congregation said, "How shall we provide wives for those who remain, since the women are destroyed out of Benjamin?" 17 They said, "There must be an inheritance for those who are escaped of Benjamin, that a tribe not be blotted out from Israel. 18 However, we may not give them wives of our daughters, for the children of Israel had sworn, saying, ‘Cursed is he who gives a wife to Benjamin.’" 19 They said, "Behold, there is a feast of Yahweh from year to year in Shiloh, which is on the north of Bethel, on the east side of the highway that goes up from Bethel to Shechem, and on the south of Lebonah." 20 They commanded the children of Benjamin, saying, "Go and lie in wait in the vineyards, 21 and see, and behold, if the daughters of Shiloh come out to dance in the dances, then come out of the vineyards, and each man catch his wife of the daughters of Shiloh, and go to the land of Benjamin. 22 It shall be, when their fathers or their brothers come to complain to us, that we will say to them, ‘Grant them graciously to us, because we didn’t take for each man his wife in battle, neither did you give them to them; otherwise you would now be guilty.’"
23 The children of Benjamin did so, and took wives for themselves according to their number, of those who danced, whom they carried off. They went and returned to their inheritance, built the cities, and lived in them. 24 The children of Israel departed from there at that time, every man to his tribe and to his family, and they each went out from there to his own inheritance. 25 In those days there was no king in Israel. Everyone did that which was right in his own eyes.
1 א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה
2 ב ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול
3 ג ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד
4 ד ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים {פ}
5 ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת
6 ו וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל
7 ז מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים
8 ח ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל
9 ט ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד
10 י וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף
11 יא וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו
12 יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען {פ}
13 יג וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום
14 יד וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן
15 טו והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל
16 טז ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה
17 יז ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל
18 יח ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן {ס}
19 יט ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה
20 כ ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים
21 כא וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן
22 כב והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו {ס}
23 כג ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם
24 כד ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו {פ}
25 כה בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה {ש}