1 Naomi had a relative of her husband’s, a mighty man of wealth, of the family of Elimelech, and his name was Boaz. 2 Ruth the Moabitess said to Naomi, "Let me now go to the field, and glean among the ears of grain after him in whose sight I find favor."
She said to her, "Go, my daughter." 3 She went, and came and gleaned in the field after the reapers; and she happened to come to the portion of the field belonging to Boaz, who was of the family of Elimelech.
4 Behold, Boaz came from Bethlehem, and said to the reapers, "May Yahweh be with you."
They answered him, "May Yahweh bless you."
5 Then Boaz said to his servant who was set over the reapers, "Whose young lady is this?"
6 The servant who was set over the reapers answered, "It is the Moabite lady who came back with Naomi out of the country of Moab. 7 She said, ‘Please let me glean and gather after the reapers among the sheaves.’ So she came, and has continued even from the morning until now, except that she rested a little in the house."
8 Then Boaz said to Ruth, "Listen, my daughter. Don’t go to glean in another field, and don’t go from here, but stay here close to my maidens. 9 Let your eyes be on the field that they reap, and go after them. Haven’t I commanded the young men not to touch you? When you are thirsty, go to the vessels, and drink from that which the young men have drawn."
10 Then she fell on her face and bowed herself to the ground, and said to him, "Why have I found favor in your sight, that you should take knowledge of me, since I am a foreigner?"
11 Boaz answered her, "I have been told all about what you have done for your mother-in-law since the death of your husband, and how you have left your father, your mother, and the land of your birth, and have come to a people that you didn’t know before. 12 May Yahweh repay your work, and a full reward be given to you from Yahweh, the God of Israel, under whose wings you have come to take refuge."
13 Then she said, "Let me find favor in your sight, my lord, because you have comforted me, and because you have spoken kindly to your servant, though I am not as one of your servants."
14 At meal time Boaz said to her, "Come here, and eat some bread, and dip your morsel in the vinegar."
She sat beside the reapers, and they passed her parched grain. She ate, was satisfied, and left some of it. 15 When she had risen up to glean, Boaz commanded his young men, saying, "Let her glean even among the sheaves, and don’t reproach her. 16 Also pull out some for her from the bundles, and leave it. Let her glean, and don’t rebuke her."
17 So she gleaned in the field until evening; and she beat out that which she had gleaned, and it was about an ephah of barley. 18 She took it up, and went into the city. Then her mother-in-law saw what she had gleaned; and she brought out and gave to her that which she had left after she had enough.
19 Her mother-in-law said to her, "Where have you gleaned today? Where have you worked? Blessed be he who noticed you."
She told her mother-in-law with whom she had worked, "The man’s name with whom I worked today is Boaz." 20 Naomi said to her daughter-in-law, "May he be blessed by Yahweh, who has not abandoned his kindness to the living and to the dead." Naomi said to her, "The man is a close relative to us, one of our near kinsmen."
21 Ruth the Moabitess said, "Yes, he said to me, ‘You shall stay close to my young men until they have finished all my harvest.’"
22 Naomi said to Ruth her daughter-in-law, "It is good, my daughter, that you go out with his maidens, and that they not meet you in any other field." 23 So she stayed close to the maidens of Boaz, to glean to the end of barley harvest and of wheat harvest; and she lived with her mother-in-law.
1 א ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך ושמו בעז
2 ב ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי
3 ג ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך
4 ד והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה
5 ה ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת
6 ו ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב
7 ז ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט
8 ח ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי
9 ט עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים
10 י ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה
11 יא ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום
12 יב ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו
13 יג ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך
14 יד ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר
15 טו ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה
16 טז וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה
17 יז ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים
18 יח ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה
19 יט ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז
20 כ ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא
21 כא ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי
22 כב ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר
23 כג ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה