1 אַל־תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל־ [תִּתְאָו כ] (תִּתְאָיו ק) לִהְיֹות אִתָּם׃

2 כִּי־שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה׃

3 בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכֹּונָן׃

4 וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל־הֹון יָקָר וְנָעִים׃

5 גֶּבֶר־חָכָם בַּעֹוז וְאִישׁ־דַּעַת מְאַמֶּץ־כֹּחַ׃

6 כִּי בְתַחְבֻּלֹות תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יֹועֵץ׃

7 רָאמֹות לֶאֱוִיל חָכְמֹות בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ׃

8 מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לֹו בַּעַל־מְזִמֹּות יִקְרָאוּ׃

9 זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתֹועֲבַת לְאָדָם לֵץ׃

10 הִתְרַפִּיתָ בְּיֹום צָרָה צַר כֹּחֶכָה׃

11 הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשֹׂוךְ׃

12 כִּי־תֹאמַר הֵן לֹא־יָדַעְנוּ זֶה הֲ‍לֹא־תֹכֵן לִבֹּות ׀ הוּא־יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלֹו׃

13 אֱכָל־בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טֹוב וְנֹפֶת מָתֹוק עַל־חִכֶּךָ׃

14 כֵּן ׀ דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם־מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת׃ פ

15 אַל־תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל־תְּשַׁדֵּד רִבְצֹו׃

16 כִּי שֶׁבַע ׀ יִפֹּול צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה׃

17 בִּנְפֹל [אֹויְבֶיךָ כ] (אֹויִבְךָ ק) אַל־תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלֹו אַל־יָגֵל לִבֶּךָ׃

18 פֶּן־יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפֹּו׃

19 אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים׃

20 כִּי ׀ לֹא־תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ׃

21 יְרָא־אֶת־יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִםשֹׁ־ונִים אַל־תִּתְעָרָב׃

22 כִּי־פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד נֵיהֶם מִי יֹודֵעַ׃ ס

23 גַּם־אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר־פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טֹוב׃

24 אֹמֵר ׀ לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים׃

25 וְלַמֹּוכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבֹוא בִרְכַּת־טֹוב׃

26 שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים׃

27 הָכֵן בַּחוּץ ׀ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ׃ פ

28 אַל־תְּהִי עֵד־חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ׃

29 אַל־תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה־לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה־לֹּו אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלֹו׃

30 עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל־כֶּרֶם אָדָם חֲסַר־לֵב׃

31 וְהִנֵּה עָלָה כֻלֹּו ׀ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה׃

32 וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר׃

33 מְעַט נֹות מְעַט תְּנוּמֹות מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב׃

34 וּבָא־מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃ פ

1 你不要嫉妒恶人, 也不要祈望与他们共处。

2 因为他们的心图谋强暴, 他们的嘴唇讲论奸恶。

3 房屋的建造是凭着智慧, 又借着聪明得到坚立;

4 并且借着知识, 各房间充满各样宝贵和美好的财物。

5 智慧人大有能力, 有知识的人力上加力。

6 你要凭着智谋去作战; 谋士众多, 就可得胜。

7 智慧对愚妄人来说是太高超, 因此他在城门口哑口无言。

8 计划作恶的, 必称为阴谋家。

9 愚妄人的计谋, 尽是罪恶; 好讥笑人的是人所厌恶的。

10 你在患难的日子若是懈怠, 你的力量就微小。

11 被拉到死地的人, 你要拯救; 将要被杀戮的人, 你要挽救。

12 如果你说: "这事我不知道。"那衡量人心的不明白吗?那看顾你性命的不晓得吗?他不按照各人的行为报应各人吗?

13 我儿, 你要吃蜜, 因为这是好的; 吃蜂房下滴的蜜, 就觉甘甜。

14 要知道智慧对你的心也是这样, 如果你得着智慧, 就必有好结局, 你的盼望也不会断绝。

15 恶人哪! 不要埋伏攻击义人的住处, 不要毁坏他的居所。

16 因为义人虽然七次跌倒, 仍能再起来; 但恶人必在祸患中绊倒。

17 你的仇敌跌倒的时候, 你不要欢喜; 他绊倒的时候, 你心里不可欢乐。

18 恐怕耶和华看见了, 就不喜悦, 把他的怒气从仇敌的身上, 转到你的身上。

19 不要因作恶的人心怀不平, 也不要嫉妒恶人。

20 因为恶人必没有好结局, 恶人的灯必要熄灭。

21 我儿, 你要敬畏耶和华, 也要尊敬君王; 不要与叛逆的人结交。

22 因为他们的刑罚必忽然临到; 耶和华与君王要施行的毁灭, 谁能晓得呢?

23 以下也是智慧人的话: 审判的时候看人的情面是不对的。

24 对坏人说"你是好人"的, 万民都要咒骂他, 万族都必憎恶他。

25 指责坏人的, 必得欢悦; 美福必临到他们。

26 应对诚实的, 如同亲吻别人。

27 你要在外面预备好你的工作, 在田间为自己准备妥当, 然后建造你的房屋。

28 不可无故作证指控你的邻舍; 不可诬告他人。

29 你不可说: "人怎样待我, 我也怎样待他; 我要照他所行的报复他。"

30 我经过懒惰人的田地, 无知人的葡萄园;

31 只见到处长满蒺藜, 地面盖满刺草, 石墙也倒塌了。

32 我看了, 就用心思想; 我见了, 就领受了教训。

33 再睡片时, 打盹片时, 抱着手躺卧片时,

34 你的贫穷就必像强盗来到, 你的缺乏就必像拿兵器的人来到。