Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

2 Samuel 11

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת ׀ צֵ֣את הַמַּלְאֿכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְאֶת־עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֨תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלִָֽם׃ ס 2 וַיְהִ֣י ׀ לְעֵ֣ת הָעֶ֗רֶב וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד מֵעַ֤ל מִשְׁכָּבוֹ֙ וַיִּתְהַלֵּךְ֙ עַל־גַּ֣ג בֵּית־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה רֹחֶ֖צֶת מֵעַ֣ל הַגָּ֑ג וְהָ֣אִשָּׁ֔ה טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה מְאֹֽד׃ 3 וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָֽאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא־זֹאת֙ בַּת־שֶׁ֣בַע בַּת־אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 4 וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שָׁב אֶל־בֵּיתָֽהּ׃ 5 וַתַּ֖הַר הָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃ 6 וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ אֶל־יוֹאָ֔ב שְׁלַ֣ח אֵלַ֔י אֶת־אֽוּרִיָּ֖ה הַחִתִּ֑י וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב אֶת־אֽוּרִיָּ֖ה אֶל־דָּוִֽד׃ 7 וַיָּבֹ֥א אוּרִיָּ֖ה אֵלָ֑יו וַיִּשְׁאַ֣ל דָּוִ֗ד לִשְׁל֤וֹם יוֹאָב֙ וְלִשְׁל֣וֹם הָעָ֔ם וְלִשְׁל֖וֹם הַמִּלְחָמָֽה׃ 8 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְא֣וּרִיָּ֔ה רֵ֥ד לְבֵיתְךָ֖ וּרְחַ֣ץ רַגְלֶ֑יךָ וַיֵּצֵ֤א אֽוּרִיָּה֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּצֵ֥א אַחֲרָ֖יו מַשְׂאַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ 9 וַיִּשְׁכַּ֣ב אוּרִיָּ֗ה פֶּ֚תַח בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֑יו וְלֹ֥א יָרַ֖ד אֶל־בֵּיתֽוֹ׃ 10 וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא מִדֶּ֨רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹֽא־יָרַ֥דְתָּ אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃ 11 וַיֹּ֨אמֶר אוּרִיָּ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד הָ֠אָרוֹן וְיִשְׂרָאֵ֨ל וִֽיהוּדָ֜ה יֹשְׁבִ֣ים בַּסֻּכּ֗וֹת וַאדֹנִ֨י יוֹאָ֜ב וְעַבְדֵ֤י אֲדֹנִ֨י עַל־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ חֹנִ֔ים וַאֲנִ֞י אָב֧וֹא אֶל־בֵּיתִ֛י לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׁכַּ֣ב עִם־אִשְׁתִּ֑י חַיֶּ֨ךָ֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ אִֽם־אֶעֱשֶׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 12 וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה שֵׁ֥ב בָּזֶ֛ה גַּם־הַיּ֖וֹם וּמָחָ֣ר אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיֵּ֨שֶׁב אוּרִיָּ֧ה בִירוּשָׁלִַ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּמִֽמָּחֳרָֽת׃ 13 וַיִּקְרָא־ל֣וֹ דָוִ֗ד וַיֹּ֧אכַל לְפָנָ֛יו וַיֵּ֖שְׁתְּ וַֽיְשַׁכְּרֵ֑הוּ וַיֵּצֵ֣א בָעֶ֗רֶב לִשְׁכַּ֤ב בְּמִשְׁכָּבוֹ֙ עִם־עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֔יו וְאֶל־בֵּית֖וֹ לֹ֥א יָרָֽד׃ 14 וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּכְתֹּ֥ב דָּוִ֛ד סֵ֖פֶר אֶל־יוֹאָ֑ב וַיִּשְׁלַ֖ח בְּיַ֥ד אוּרִיָּֽה׃ 15 וַיִּכְתֹּ֥ב בַּסֵּ֖פֶר לֵאמֹ֑ר הָב֣וּ אֶת־אֽוּרִיָּ֗ה אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וְשַׁבְתֶּ֥ם מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת׃ ס 16 וַיְהִ֕י בִּשְׁמ֥וֹר יוֹאָ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וַיִּתֵּן֙ אֶת־א֣וּרִיָּ֔ה אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔ע כִּ֥י אַנְשֵׁי־חַ֖יִל שָֽׁם׃ 17 וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ וַיִּלָּחֲמ֣וּ אֶת־יוֹאָ֔ב וַיִּפֹּ֥ל מִן־הָעָ֖ם מֵעַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַיָּ֕מָת גַּ֖ם אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 18 וַיִּשְׁלַ֖ח יוֹאָ֑ב וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃ 19 וַיְצַ֥ו אֶת־הַמַּלְאָ֖ךְ לֵאמֹ֑ר כְּכַלּוֹתְךָ֗ אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה לְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ 20 וְהָיָ֗ה אִֽם־תַּעֲלֶה֙ חֲמַ֣ת הַמֶּ֔לֶךְ וְאָמַ֣ר לְךָ֔ מַדּ֛וּעַ נִגַּשְׁתֶּ֥ם אֶל־הָעִ֖יר לְהִלָּחֵ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יֹר֖וּ מֵעַ֥ל הַחוֹמָֽה׃ 21 מִֽי־הִכָּ֞ה אֶת־אֲבִימֶ֣לֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּ֗שֶׁת הֲלֽוֹא־אִשָּׁ֡ה הִשְׁלִ֣יכָה עָלָיו֩ פֶּ֨לַח רֶ֜כֶב מֵעַ֤ל הַֽחוֹמָה֙ וַיָּ֣מָת בְּתֵבֵ֔ץ לָ֥מָּה נִגַּשְׁתֶּ֖ם אֶל־הַֽחוֹמָ֑ה וְאָ֣מַרְתָּ֔ גַּ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃ 22 וַיֵּ֖לֶךְ הַמַּלְאָ֑ךְ וַיָּבֹא֙ וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יוֹאָֽב׃ 23 וַיֹּ֤אמֶר הַמַּלְאָךְ֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּֽי־גָבְר֤וּ עָלֵ֨ינוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּצְא֥וּ אֵלֵ֖ינוּ הַשָּׂדֶ֑ה וַנִּהְיֶ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃ 24 ויראו המוראים אֶל־עֲבָדֶ֨ךָ֙ מֵעַ֣ל הַחוֹמָ֔ה וַיָּמ֖וּתוּ מֵעַבְדֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְגַ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃ ס 25 וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־הַמַּלְאָ֗ךְ כֹּֽה־תֹאמַ֤ר אֶל־יוֹאָב֙ אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה כִּֽי־כָזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תֹּאכַ֣ל הֶחָ֑רֶב הַחֲזֵ֨ק מִלְחַמְתְּךָ֧ אֶל־הָעִ֛יר וְהָרְסָ֖הּ וְחַזְּקֵֽהוּ׃ 26 וַתִּשְׁמַע֙ אֵ֣שֶׁת אֽוּרִיָּ֔ה כִּי־מֵ֖ת אוּרִיָּ֣ה אִישָׁ֑הּ וַתִּסְפֹּ֖ד עַל־בַּעְלָֽהּ׃ 27 וַיַּעֲבֹ֣ר הָאֵ֗בֶל וַיִּשְׁלַ֨ח דָּוִ֜ד וַיַּאַסְפָ֤הּ אֶל־בֵּיתוֹ֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בֵּ֑ן וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה דָוִ֖ד בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

JBMLE · Judson Bible

ဒါ​ဝိဒ်​နှ​င့် ဗာ​သ​ရှေ​ဘ

1 အ​ခါ​လည်၍ ရှင်​ဘု​ရင်​တို့​သည် စစ်​တိုက်​ချိန်​ရောက်​သော​အ​ခါ၊ ဒါ​ဝိဒ်​သည် ယွာ​ဘ​နှင့်​ကျွန်​များ၊ ဣ​သ​ရေ​လ အ​မျိုး​သား​များ​အ​ပေါင်း​တို့​ကို စေ​လွှတ်​သ​ဖြင့်၊ သူ​တို့​သည် အ​မ္မုန်​အ​မျိုး​သား​တို့​ကို​တိုက်​ဖျက်၍ ရ​ဗ္ဗာ​မြို့​ကို​ဝိုင်း​ထား​ကြ၏။ ဒါ​ဝိဒ်​သည် ကိုယ်​တိုင်​ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့၌ နေ​လေ၏။၅​ရာ၊၂၀:၁။2 နောက်​တစ်​နေ့​ညဉ့်​ဦး​ယံ၌ ဒါ​ဝိဒ်​သည် လျောင်း​စက်​ရာ​မှ​ထ၍ နန်း​တော်​မိုး​ပေါ်​မှာ စင်္ကြံ​သွား​စဉ်​တွင်၊ အ​လွန်​အ​ဆင်း​လှ​သော မိန်း​မ​တစ်​ယောက်​ရေ​ချိုး​သည်​ကို မြင်​တော်​မူ၏။ 3 ထို​မိန်း​မ​ကား အ​ဘယ်​သူ​နည်း​ဟု​စေ​လွှတ်၍ မေး​မြန်း​လျှင်၊ ဧ​လျံ​သ​မီး၊ ဟိ​တ္တိ​လူ​ဥ​ရိ​ယ၏​မ​ယား ဗာ​သ​ရှေ​ဘ​ဖြစ်​ပါ​သည်​ဟု လျှောက်​လေ၏။ 4 တစ်​ဖန် လူ​ကို​စေ​လွှတ်​သ​ဖြင့်၊ ထို​မိန်း​မ​ကို​အ​ထံ​တော်​သို့​ခေါ်​ခဲ့၍ ယှက်​တင်​လေ၏။ ထို​မိန်း​မ​သည် မိ​မိ​အ​ညစ်​အ​ကြေး​နှင့် စင်​ကြယ်​အောင်​ပြု၍ မိ​မိ​အိမ်​သို့​ပြန်​ပြီး​မှ၊ 5 ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ရှိ​သ​ဖြင့် ဒါ​ဝိဒ်​ထံ​သို့ လူ​ကို​စေ​လွှတ်၍၊ ကျွန်​မ၌​ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ရှိ​ပါ၏​ဟု လျှောက်​စေ​သော်၊ 6 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ယွာ​ဘ​ဆီ​သို့ လူ​ကို​စေ​လွှတ်၍ ဟိ​တ္တိ​လူ​ဥ​ရိ​ယ​ကို ငါ့​ထံ​သို့​စေ​လွှတ်​ရ​မည်​ဟု မှာ​လိုက်​သည်​အ​တိုင်း၊ ယွာ​ဘ​သည်​စေ​လွှတ်၍၊ 7 ဥ​ရိ​ယ​ရောက်​လာ​သော​အ​ခါ ဒါ​ဝိဒ်​က၊ ယွာ​ဘ​ကျန်း​မာ၏​လော။ လူ​များ​ကျန်း​မာ၏​လော။ စစ်​တိုက်၍ အောင်​မြင်​သ​လော​ဟု မေး​မြန်း​ပြီး​မှ၊ 8 သင့်​အိမ်​သို့​သွား၍ ခြေ​ဆေး​လော့​ဟု မိန့်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း၊ ဥ​ရိ​ယ​သည် နန်း​တော်​မှ​ထွက်၍ သူ​နောက်​မှ ခဲ​ဖွယ်​စား​ဖွယ်​ကို ရှင်​ဘု​ရင်​ပေး​လိုက်​လေ၏။ 9 သို့​ရာ​တွင် ဥ​ရိ​ယ​သည် မိ​မိ​အိမ်​သို့​မ​သွား​ဘဲ၊ မိ​မိ​အ​ရှင်၏​ကျွန်​အ​ပေါင်း​တို့​နှင့်​အ​တူ နန်း​တော်​တံ​ခါး​ဝ၌ အိပ်​လေ၏။ 10 ဥ​ရိ​ယ​သည် မိ​မိ​အိမ်​သို့​မ​သွား​ကြောင်း​ကို နား​တော်​လျှောက်​လျှင် ဒါ​ဝိဒ်​က၊ သင်​သည်​ခ​ရီး​သွား​ရာ​မှ ရောက်​လာ​သည်​မ​ဟုတ်​လော။ သင့်​အိမ်​သို့ အ​ဘယ်​ကြောင့် မ​သွား​ဘဲ​နေ​သ​နည်း​ဟု ဥ​ရိ​ယ​ကို​မေး​သော်၊ 11 ဥ​ရိ​ယ​က၊ သေ​တ္တာ​တော်​နှင့် ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး၊ ယု​ဒ​အ​မျိုး​သား​တို့​သည် တဲ၌​နေ​ကြ​ပါ၏။ သ​ခင်​ယွာ​ဘ​နှင့် သ​ခင်၏​ကျွန်​များ​တို့​သည် လွင်​ပြင်၌​တည်း​ရ​ကြ​ပါ၏။ ကျွန်​တော်​သည် ကိုယ်​အိမ်​သို့​သွား၍ စား​သောက်​လျက် မ​ယား​နှင့်​ပျော်​မွေ့​လျက် နေ​သင့်​ပါ​မည်​လော။ ကိုယ်​တော်​အ​သက်​ရှင်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း၊ ထို​သို့​ကျွန်​တော်​မ​ပြု​ပါ​ဟု ဒါ​ဝိဒ်​အား​လျှောက်​လေ၏။ 12 ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း၊ ဤ​မြို့၌ ယ​နေ့​နေ​ဦး​လော့။ နက်​ဖြန်​နေ့​ငါ​လွှတ်​လိုက်​မည်​ဟု မိန့်​တော်​မူ​သည်​အ​တိုင်း၊ ဥ​ရိ​ယ​သည်​ထို​နေ့၊ နက်​ဖြန်​နေ့၊ ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့၌​နေ၏။ 13 ဒါ​ဝိဒ်​သည်​လည်း ဥ​ရိ​ယ​ကို​ခေါ်၍ ရှေ့​တော်၌​စား​သောက်​လျက် ယစ်​မူး​သည်​တိုင်​အောင် သောက်​ရ၏။ သို့​သော်​လည်း ညဉ့်​ဦး​မှာ​မိ​မိ​အိမ်​သို့ မ​သွား​ဘဲ၊ အ​ရှင်၏​ကျွန်​တို့​နှင့်​အ​တူ အိပ်​ခြင်း​ငှာ ထွက်​သွား​လေ၏။

14 နံ​နက်​မှာ ဒါ​ဝိဒ်​သည် မှာ​စာ​ကို​ရေး၍ ဥ​ရိ​ယ​လက်​တွင် ယွာ​ဘ​သို့ ပေး​လိုက်၏။ 15 မှာ​စာ​ချက်​ဟူ​မူ​ကား၊ ကျပ်​တည်း​စွာ စစ်​တိုက်​ရာ​တပ်​ဦး၌ ဥ​ရိ​ယ​ကို​ခန့်​ထား​ပြီး​မှ၊ သူ​သည် ရန်​သူ​လက်​သို့​ရောက်၍ သေ​စေ​ခြင်း​ငှာ တပ်​များ​ကို​ရုပ်​သိမ်း​လော့​ဟု ပါ​သ​တည်း။ 16 အ​မိန့်​တော်​အ​တိုင်း ယွာ​ဘ​သည် မြို့​ကို​ကြည့်​ရှု​ပြီး​မှ၊ ခွန်​အား​ကြီး​သော သူ​ရဲ​ရှိ​ရာ​အ​ရပ်၌ ဥ​ရိ​ယ​ကို​ခန့်​ထား​လေ၏။ 17 မြို့​သား​တို့​သည်​ထွက်၍ ယွာ​ဘ​နှင့်​စစ်​ပြိုင်​သော​အ​ခါ၊ ဒါ​ဝိဒ်၏​ကျွန်​အ​ချို့​တို့​သည် သေ​ကြ၏။ ဟိ​တ္တိ​လူ​ဥ​ရိ​ယ​သည်​လည်း သေ၏။ 18 ထို​နောက်​ယွာ​ဘ​သည် စစ်​သ​တင်း​အ​လုံး​စုံ​ကို ဒါ​ဝိဒ်​အား​ကြား​လျှောက်​စေ​ခြင်း​ငှာ လူ​ကို​ခေါ်၍၊ 19 သင်​သည် ရှင်​ဘု​ရင်​ထံ​တော်၌ စစ်​သ​တင်း​ကို အ​ကုန်​အ​စင်​ကြား​လျှောက်​ပြီး​လျှင်၊ 20 ရှင်​ဘု​ရင်​သည် အ​မျက်​တော်​ထွက်၍၊ သင်​တို့​သည် စစ်​ပြိုင်​သော​အ​ခါ၊ မြို့​အ​နီး​သို့ အ​ဘယ်​ကြောင့်​ချဉ်း​ကပ်​ကြ​သ​နည်း။ မြို့​ရိုး​ပေါ်​က ပစ်​မည်​ကို မ​သိ​လော။ 21 ယေ​ရု​ဗ္ဗေ​ရှက်​သား အ​ဘိ​မ​လက်​ကို အ​ဘယ်​သူ လုပ်​ကြံ​သ​နည်း။ သေ​ဗက်​မြို့​မှာ မိန်း​မ​တစ်​ယောက်​သည် ကြိတ်​ဆုံ​ကျောက်​တစ်​ဖဲ့​ကို မြို့​ရိုး​ပေါ်​က​ပစ်​ချ၍ အ​ဘိ​မ​လက်​သေ​သည် မ​ဟုတ်​လော။ မြို့​ရိုး​အ​နီး​သို့ အ​ဘယ်​ကြောင့် ချဉ်း​ကပ်​ကြ​သ​နည်း​ဟု မိန့်​တော်​မူ​လျှင်၊ ကိုယ်​တော်၏​ကျွန် ဟိ​တ္တိ​လူ၊ ဥ​ရိ​ယ​သေ​ကြောင်း​ကို လျှောက်​ရ​မည်​ဟု မှာ​ထား၍ စေ​လွှတ်​လေ၏။သူ​ကြီး၊ ၉:၅၃။22 ယွာ​ဘ​မှာ​ထား​သည်​အ​တိုင်း ထို​တ​မန်​သည်​သွား၍ ဒါ​ဝိဒ်​အား​ကြား​လျှောက်​သည်​ကား၊ 23 ရန်​သူ​တို့​သည် အ​မှန်​စင်​စစ် ကျွန်​တော်​တို့​ကို​နိုင်​သ​ဖြင့်၊ လွင်​ပြင်​တိုင်​အောင်​လိုက်၍ တိုက်​ကြ​ပါ၏။ ကျွန်​တော်​တို့​သည်​လည်း မြို့​တံ​ခါး​ဝ​တိုင်​အောင် လှန်၍​တိုက်​ကြ​ပါ၏။ 24 လေး​သ​မား​တို့​သည် မြို့​ရိုး​ပေါ်​က ကိုယ်​တော်​ကျွန်​တို့​ကို​ပစ်၍ ကိုယ်​တော်​ကျွန်​အ​ချို့ သေ​ကြ​ပါ၏။ ကိုယ်​တော်​ကျွန်​ဟိ​တ္တိ​လူ၊ ဥ​ရိ​ယ​သည်​လည်း​သေ​ပါ၏​ဟု လျှောက်​လျှင်၊ 25 ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း၊ ဤ​အ​မှု​ကြောင့် စိတ်​မ​ပျက်​နှင့်။ စစ်​တိုက်​ပွဲ​တွင် တစ်​ယောက်​တစ်​လှည့် သေ​တတ်၏။ အား​ယူ၍ မြို့​ကို​ကျပ်​တည်း​စွာ​တိုက်​လျက် လုပ်​ကြံ​တိုက်​ဖျက်​ကြ​လော့​ဟု တ​မန်​အား​ဖြင့် ယွာ​ဘ​ကို မှာ​လိုက်​လေ၏။ 26 ဥ​ရိ​ယ​သေ​ကြောင်း​ကို သူ၏​မ​ယား​ကြား​သော​အ​ခါ၊ ခင်​ပွန်း​ကြောင့် ငို​ကြွေး​မြည်​တမ်း​လျက်​နေ၏။ 27 ငို​ကြွေး​မြည်​တမ်း​ချိန်​လွန်​မှ၊ ဒါ​ဝိဒ်​သည် လူ​ကို​စေ​လွှတ်၍ ထို​မိန်း​မ​ကို နန်း​တော်​သို့​ခေါ်​စေ​သ​ဖြင့်၊ သူ​သည် မိ​ဖု​ရား​အ​ဖြစ်​သို့​ရောက်၍ သား​ယောက်ျား​ကို ဖွား​မြင်​လေ၏။ သို့​ရာ​တွင် ဒါ​ဝိဒ်​ပြု​သော​အ​မှု​သည် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ရှေ့​တော်၌ ဆိုး​သော​အ​မှု​ဖြစ်​သ​တည်း။

Todos os capítulos de 2 Samuel 24
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21
  22. 22
  23. 23
  24. 24

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.