Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

Genesis 38

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃ 2 וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃ 3 וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃ 4 וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃ 5 וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃ 6 וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ 7 וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ 8 וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ 9 וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ 10 וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃ 11 וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־אָבִ֗יךְ עַד־יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנִ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יָמ֥וּת גַּם־ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ 12 וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃ 13 וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃ 14 וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֨שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 15 וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃ 16 וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֨אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃ 17 וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃ 18 וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃ 19 וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃ 20 וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃ 21 וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 22 וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃ 23 וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֨חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃ 24 וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵֽאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃ 25 הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־חָמִ֨יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֨אמֶר֙ הַכֶּר־נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃ 26 וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃ 27 וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃ 28 וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃ 29 וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃ 30 וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס

JBMLE · Judson Bible

ယု​ဒ​နှင့်​တာ​မာ

1 ထို​ကာ​လ​အ​ခါ ယု​ဒ​သည် ညီ​အစ်​ကို​နေ​ရာ​မှ​သွား၍၊ ဟိ​ရ​အ​မည်​ရှိ​သော၊ အ​ဒု​လံ​အ​မျိုး​သား​ထံ​သို့​ဝင်​လေ​၏။ 2 ထို​အ​ရပ်၌ ရှု​အာ​အ​မည်​ရှိ​သော၊ ခါ​နာန်​အ​မျိုး​သား၏​သ​မီး​ကို တွေ့​မြင်၍၊ အိမ်​ထောင်​ဖက်​ပြု​လျက်၊ 3 ထို​မိန်း​မ​သည် ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ယူ၍ သား​ကို​ဖွား​မြင်၏။ ထို​သား​ကို ဧ​ရ​အ​မည်​ဖြင့် မှည့်​လေ​၏။ 4 တစ်​ဖန်​ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ယူ​ပြန်၍ ဖွား​မြင်​သော​သား​ကို ဩ​နန်​အ​မည်​ဖြင့်​မှည့်​လေ​၏။ 5 တစ်​ဖန်​ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ယူ​ပြန်​၍ ဖွား​မြင်​သော​သား​ကို ရှေ​လ​အ​မည်​ဖြင့်​မှည့်​လေ၏။ ရှေ​လ​ဖွား​သော​အ​ခါ၊ အ​ဘ​သည်​ခေ​ဇိပ်​မြို့​မှာ​ရှိ​သ​တည်း။

6 ထို​နောက်​မှ ယု​ဒ​သည် မိ​မိ​သား​ဦး​ဧ​ရ​ကို တာ​မာ​အ​မည်​ရှိ​သော သ​တို့​သ​မီး​နှင့် စုံ​ဖက်​စေ​၏။ 7 ယု​ဒ၏​သား​ဦး​ဧ​ရ​သည် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​ရှေ့၌​ဆိုး​သော​သူ​ဖြစ်၍၊ သူ့​ကို​ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား ကွပ်​မျက်​တော်​မူ၏။ 8 ထို​အ​ခါ ယု​ဒ​သည်​ဩ​နန်​ကို​ခေါ်​ပြီး​လျှင်၊ သင်၏​အစ်​ကို​မ​ယား​ထံ​သို့​ဝင်​၍ သူ​နှင့်​အိမ်​ထောင်​ဖက်​ပြု​သ​ဖြင့်၊ အစ်​ကို​အ​မျိုး​ကို​ဆက်​နွယ်​လော့​ဟု​ဆို​၏။ 9 ဩ​နန်​သည်​သား​ကို​ရ​လျှင်​မူ​ကား၊ မိ​မိ​သား​မ​မှတ်​ရ​ဟု​သိ၍ အစ်​ကို​အား သား​ကို​မ​ပေး​လို​ဘဲ၊ အစ်​ကို​မ​ယား​ထံ​သို့​ဝင်​သော​အ​ခါ၊ သုက်​ရည်​ကို​ထုတ်၍ စွန့်​လေ၏။ 10 ထို​အ​မှု​ကို ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား နှစ်​သက်​တော်​မ​မူ​သော​ကြောင့်၊ ဩ​နန်​ကို​လည်း ကွပ်​မျက်​တော်​မူ၏။ 11 သား​ငယ်​ရှေ​လ​သည် အစ်​ကို​တို့​သေ​သ​ကဲ့​သို့​သေ​မည်​ဟု ယု​ဒ​သည်​စိုး​ရိမ်၍၊ မိ​မိ​ချွေး​မ​တာ​မာ​ကို​ခေါ်​ပြီး​လျှင်၊ ငါ့​သား​ရှေ​လ​မ​ကြီး​မီ သင်​သည် သင့်​အ​ဘ​၏အိမ်၌ မု​ဆိုး​မ​ပြု၍​နေ​ပါ​ဟု​ဆို​သည်​အ​တိုင်း၊ တာ​မာ​သွား၍ မိ​မိ​အ​ဘ၏​အိမ်၌​နေ​လေ၏။

12 ကာ​လ​အင်​တန်​ကြာ​လေသော်၊ ရှု​အာ​သ​မီး​ဖြစ်​သော ယု​ဒ​မ​ယား​လည်း​သေ​လေ၏။ ယု​ဒ​သည်​နှစ်​သိမ့်​ပြီး​မှ၊ မိ​မိ​သိုး​မွေး​ညှပ်​သော​သူ​တို့​ရှိ​ရာ​တိ​မ​နတ်​မြို့​သို့ မိ​မိ​အ​ဆွေ အ​ဒု​လံ​အ​မျိုး​ဟိ​ရ​နှင့်​အ​တူ သွား​လေ၏။ 13 မိ​မိ​ယော​က္ခ​မ​သည် သိုး​မွေး​ကို​ညှပ်​ခြင်း​ငှာ၊ တိ​မ​နတ်​မြို့​သို့​သွား​ကြောင်း​ကို၊ တာ​မာ​ကြား​လျှင်၊ 14 မု​ဆိုး​မ​အ​ဝတ်​ကို​ချွတ်၍ မျက်​နှာ​ဖုံး​နှင့် မျက်​နှာ​ကို​ဖုံး​လျက်၊ ကိုယ်​ကို​လည်း​ခြုံ​ရုံ​လျက်၊ တိ​မ​နတ်​မြို့​သို့​သွား​သော​လမ်း​အ​နား၊ ဧ​နိမ်​မြို့​တံ​ခါး​ဝ၌ ထိုင်​နေ​လေ၏။ အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ ရှေ​လ​ကြီး​သော်​လည်း၊ မိ​မိ​နှင့် အိမ်​ထောင်​ဖက်​မ​ပြု​ရ​ဟု သိ​မြင်​သော​ကြောင့်​တည်း။ 15 ယု​ဒ​သည်​ထို​မိန်း​မ​ကို​မြင်​သော​အ​ခါ၊ သူ​သည်​မိ​မိ​မျက်​နှာ​ကို​ဖုံး၍ နေ​သော​ကြောင့်၊ ပြည့်​တန်​ဆာ​ဖြစ်​သည်​ဟု ထင်​မှတ်​လျက်၊ 16 လမ်း​ကို​လွှဲ၍​အ​နား​သို့​ချဉ်း​ပြီး​လျှင်၊ သင့်​ထံ​သို့ ငါ​ဝင်​ရ​သော​အ​ခွင့်​ကို​ပေး​ပါ​လော့​ဟု ဆို​လေ​သော်၊ မိန်း​မ​က၊ သင်​သည် ကျွန်​မ​ထံ​သို့​ဝင်​လို​သော​ငှာ အ​ဘယ်​ဆု​ကို​ပေး​မည်​နည်း​ဟု​မေး​လျှင်၊ 17 ယု​ဒ​က၊ ဆိတ်​သ​ငယ်​ကို​ပေး​လိုက်​မည်​ဟု ဆို​လေ၏။ မိန်း​မ​က​လည်း၊ မ​ပေး​လိုက်​မီ တစ်​စုံ​တစ်​ခု​သော​အ​ရာ​ကို ပေါင်​ထား​မည်​လော​ဟု​မေး​လျှင်၊ 18 ယု​ဒ​က အ​ဘယ်​အ​ရာ​ကို​ပေါင်​စေ​ချင်​သ​နည်း​ဟု ပြန်၍​မေး​လေ​သော်၊ မိန်း​မ​က၊ သင်၏​တံ​ဆိပ်၊ စ​လွယ်၊ လက်​စွဲ​တောင်​ဝှေး​တို့​ကို​ပေါင်​တော့​ဟု ဆို​သည်​အ​တိုင်း၊ ထို​ဥ​စ္စာ​ကို​အပ်၍ မိန်း​မ​ထံ​သို့​ဝင်​သ​ဖြင့်၊ သူ​သည်​ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​စွဲ​ယူ​လေ၏။ 19 ထို​နောက်​မှ၊ မိန်း​မ​သည်​ထ​သွား၍ မျက်​နှာ​ဖုံး​ကို​ချွတ်​ပြီး​လျှင်၊ မု​ဆိုး​မ​အ​ဝတ်​ကို ဝတ်​မြဲ​ဝတ်​ပြန်​လေ၏။ 20 ယု​ဒ​သည် မိန်း​မ၌​ပေါင်​သော​ဥ​စ္စာ​ကို​ရွေး​ယူ​ခြင်း​ငှာ၊ မိ​မိ​အ​ဆွေ​အ​ဒု​လံ​အ​မျိုး​သား​တွင် ဆိတ်​သ​ငယ်​ကို​ပေး​လိုက်၏။ အ​ဒု​လံ​အ​မျိုး​သား​သည် ထို​မိန်း​မ​ကို​မ​တွေ့​လျှင်၊ 21 ဧ​နိမ်​မြို့​လမ်း​နား​မှာ ထိုင်​နေ​သော​ပြည့်​တန်​ဆာ​မ​သည် အ​ဘယ်​မှာ​ရှိ​သ​နည်း​ဟု ထို​အ​ရပ်​သား​တို့​ကို​မေး​လေ​သော်၊ အ​ရပ်​သား​တို့​က ဤ​အ​ရပ်၌​ပြည့်​တန်​ဆာ​မ မ​ရှိ​ဟု​ဆို​ကြ​လျှင်၊ 22 ယု​ဒ​ထံ​သို့​ပြန်၍၊ ကျွန်ုပ်​သည် ထို​မိန်း​မ​ကို​ရှာ၍​မ​တွေ့။ အ​ရပ်​သား​တို့​က​လည်း၊ ဤ​အ​ရပ်၌​ပြည့်​တန်​ဆာ​မ မ​ရှိ​ဟု​ဆို​ကြောင်း​ကို ပြော​လေ၏။ 23 ယု​ဒ​က​လည်း၊ ကျွန်ုပ်​တို့​သည် အ​ရှက်​မ​ကွဲ​မည်​အ​ကြောင်း၊ ယူ​ပါ​လေ​စေ။ ကြည့်​ပါ။ ဤ​ဆိတ်​သ​ငယ်​ကို​ကျွန်ုပ်​ပေး​လိုက်၍ သင်​သည်​မိန်း​မ​ကို​ရှာ၍ မ​တွေ့​ပါ​တ​ကား​ဟု​ဆို၏။

24 ထို​နောက်​သုံး​လ​ခန့်​လွန်​သည်​ရှိ​သော်၊ သူ​တစ်​ပါး​က၊ သင်၏​ချွေး​မ​တာ​မာ​သည် ပြည့်​တန်​ဆာ​လုပ်၍ မ​တ​ရား​သော​မေ​ထုန်​ပြု​သ​ဖြင့် ကိုယ်​ဝန်​ဆောင်​လျက်​နေ​ပြီ​တ​ကား​ဟု ယု​ဒ​အား​ပြော​ဆို​လျှင်၊ ယု​ဒ​က သူ့​ကို​ထုတ်၍​မီး​ရှို့​စေ​ဟု စီ​ရင်​လေ၏။ 25 ထုတ်​သော​အ​ခါ၊ တာ​မာ​သည် တံ​ဆိပ်၊ စ​လွယ်၊ တောင်​ဝှေး​တို့​ကို ယော​က္ခ​မ​ထံ​သို့​ပို့​စေ၍၊ ဤ​ဥ​စ္စာ​ကို​ပိုင်​သော​သူ​အား​ဖြင့် ကျွန်​မ​သည်​ပ​ဋိ​သ​န္ဓေ​ယူ​ပြီ။ ဤ​ဥ​စ္စာ​တို့​သည်​အ​ဘယ်​သူ၏​ဥ​စ္စာ​ဖြစ်​သည်​ကို ကြည့်​ပါ​လော့​ဟု​မှာ​လိုက်၏။ 26 ထို​ဥ​စ္စာ​ကို​ယု​ဒ​မှတ်​မိ၍ သူ၏အ​ပြစ်​ထက် ငါ့​အ​ပြစ်​သာ၍​ကြီး​ပေ၏။ သူ့​အား ငါ့​သား​ရှေ​လ​ကို ငါ​မ​ပေး​စား​ဘဲ​နေ​မိ​ပြီ​ဟု​ပြော​ဆို၏။ နောက်​တစ်​ဖန် သူ့​ကို​မ​ချဉ်း​ကပ်​ဘဲ​နေ​၏။ 27 ထို​နောက်​တာ​မာ​သည် သား​ဖွား​ချိန်​ရောက်​လျှင်၊ ဝမ်း​ထဲ​တွင်​သား​နှစ်​ယောက်​ရှိ​၏။ 28 ဖွား​စဉ်​တွင် သား​တစ်​ယောက်​သည် လက်​ကို​ထုတ်​ဆန့်၍၊ ဝမ်း​ဆွဲ​က ဤ​သူ​သည်​အ​ရင်​ဖွား​လိမ့်​မည်​ဟု​ဆို​လျက် လက်​ကို​ကိုင်၍ နီ​သော​ကြိုး​နှင့်​စည်း​လေ​၏။ 29 သို့​သော်​လည်း ထို​သူ​သည်​မိ​မိ​လက်​ကို​ရုပ်​ပြန်၍ သူ့​အစ်​ကို​ဖွား​သည်​ကို ဝမ်း​ဆွဲ​က၊ သင်​သည် အ​ဘယ်​ကြောင့်​အ​နိုင်​အ​ထက်​ပြု​ရ​သ​နည်း။ အ​နိုင်​အ​ထက်​ပြု​သော​ဤ​အ​မှု​သည် သင်၌​စွဲ​စေ​ဟု​ဆို​လျက် သူ့​ကို​ဖာ​ရက်​အ​မည်​ဖြင့် မှည့်​လေ​၏။ 30 ထို​နောက်​မှ လက်၌​ကြိုး​နီ​စည်း​သော​ညီ​ဖွား၍၊ သူ့​ကို​ဇာ​ရ​အ​မည်​ဖြင့် မှည့်​သ​တည်း။

Todos os capítulos de Genesis 50
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21
  22. 22
  23. 23
  24. 24
  25. 25
  26. 26
  27. 27
  28. 28
  29. 29
  30. 30
  31. 31
  32. 32
  33. 33
  34. 34
  35. 35
  36. 36
  37. 37
  38. 38
  39. 39
  40. 40
  41. 41
  42. 42
  43. 43
  44. 44
  45. 45
  46. 46
  47. 47
  48. 48
  49. 49
  50. 50

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.