1 א ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל

2 ב וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה--עם אכיש

3 ג ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה  {פ}

4 ד ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו--הלוא בראשי האנשים ההם

5 ה הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר  הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתו  {ס}

6 ו ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה--כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה

7 ז ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים  {ס}

8 ח ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה  כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך

9 ט ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה

10 י ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו

11 יא וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל  {ס}

1 Or, les Philistins assemblèrent toutes leurs armées à Aphek; et les Israélites étaient campés près de la fontaine qui est à Jizréel.

2 Et les princes des Philistins marchèrent avec leurs centaines et avec leurs milliers; et David et ses gens marchaient à l'arrière-garde avec Akish.

3 Alors les chefs des Philistins dirent: Que font ici ces Hébreux? Et Akish répondit aux chefs des Philistins: N'est-ce pas David, serviteur de Saül, roi d'Israël, qui a déjà été avec moi quelque temps, ou plutôt quelques années? Or je n'ai rien trouvé à redire en lui, depuis le jour où il est passé à nous jusqu'à ce jour-ci?

4 Mais les chefs des Philistins se mirent en colère contre lui, et lui dirent: Renvoie cet homme, et qu'il s'en retourne au lieu où tu l'as établi, et qu'il ne descende point avec nous au combat, de peur qu'il ne se tourne contre nous dans la bataille. Car comment pourrait-il rentrer en grâce auprès de son seigneur? Ne serait-ce pas au moyen des têtes de nos gens?

5 N'est-ce pas ce David dont on disait, en chantant dans les danses: Saül a frappé ses mille, et David ses dix mille?

6 Akish appela donc David, et lui dit: L'Éternel est vivant! tu es un homme droit, et j'aimerais à te voir sortir et entrer au camp avec moi; car je n'ai point trouvé de mal en toi, depuis le jour où tu vins vers moi jusqu'à ce jour-ci; mais tu ne plais point aux princes.

7 Maintenant donc retourne et va-t'en en paix, afin que tu ne fasses rien qui déplaise aux princes des Philistins.

8 Et David dit à Akish: Mais qu'ai-je fait, et qu'as-tu trouvé en ton serviteur, depuis le jour où j'ai été auprès de toi jusqu'à maintenant, pour que je n'aille point combattre contre les ennemis de mon seigneur le roi?

9 Et Akish répondit et dit à David: Je le sais, car tu m'es agréable comme un ange de Dieu; mais les chefs des Philistins ont dit: Il ne montera point avec nous au combat.

10 C'est pourquoi lève-toi de bon matin, avec les serviteurs de ton seigneur qui sont venus avec toi; et levez-vous de bon matin, et sitôt que vous verrez le jour, allez-vous en.

11 Ainsi David se leva de bonne heure, lui et ses gens, pour partir dès le matin, pour retourner au pays des Philistins; mais les Philistins montèrent à Jizréel.