1 א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא מהם  כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים

2 ב והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם

3 ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם

4 ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם--להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם

5 ה ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו

6 ו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו

7 ז ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה

8 ח ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו

9 ט והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם  {ס}

10 י כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום

11 יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך

12 יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה

13 יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב

14 יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך

15 טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה

16 טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה

17 יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך

18 יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם  {ס}

19 יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת  כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור

20 כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה  {פ}

1 Quand tu iras à la guerre contre tes ennemis, et que tu verras des chevaux et des chars, un peuple plus nombreux que toi, ne les crains point; car l'Éternel ton Dieu qui t'a fait monter hors du pays d'Égypte est avec toi.

2 Et quand vous vous approcherez pour combattre, le sacrificateur s'avancera, et parlera au peuple.

3 Et il leur dira: Écoute, Israël! Vous marchez aujourd'hui pour combattre vos ennemis; que votre cœur ne défaille point, ne craignez point, ne soyez point effrayés, et n'ayez point peur d'eux;

4 Car l'Éternel votre Dieu est celui qui marche avec vous, afin de combattre pour vous contre vos ennemis, afin de vous délivrer.

5 Alors les officiers parleront au peuple, en disant: Qui est-ce qui a bâti une maison neuve, et ne l'a point habitée pour la consacrer? qu'il s'en aille et retourne en sa maison, de peur qu'il ne meure dans la bataille, et qu'un autre ne l'habite pour la consacrer.

6 Et qui est-ce qui a planté une vigne, et n'en a point cueilli les premiers fruits? qu'il s'en aille et retourne en sa maison, de peur qu'il ne meure dans la bataille, et qu'un autre n'en cueille les premiers fruits.

7 Et qui est-ce qui a fiancé une femme, et ne l'a point épousée? qu'il s'en aille, et retourne en sa maison, de peur qu'il ne meure dans la bataille, et qu'un autre ne l'épouse.

8 Et les officiers continueront à parler au peuple, et diront: Qui est-ce qui est craintif et lâche? qu'il s'en aille et retourne en sa maison, de peur que le cœur de ses frères ne se fonde comme le sien.

9 Et dès que les officiers auront achevé de parler au peuple, ils établiront les chefs des troupes à la tête du peuple.

10 Quand tu t'approcheras d'une ville pour l'attaquer, tu lui offriras la paix.

11 Et si elle te fait une réponse de paix et t'ouvre ses portes, tout le peuple qui s'y trouvera te sera tributaire et te servira.

12 Mais si elle ne traite pas avec toi, mais qu'elle te fasse la guerre, alors tu l'assiégeras;

13 Et l'Éternel ton Dieu la livrera entre tes mains, et tu en feras passer tous les mâles au fil de l'épée.

14 Seulement, tu prendras pour toi les femmes, les petits enfants, le bétail et tout ce qui sera dans la ville, tout son butin. Et tu mangeras le butin de tes ennemis, que l'Éternel ton Dieu t'aura donné.

15 Tu en feras ainsi à toutes les villes qui sont fort éloignées de toi, qui ne sont point des villes de ces nations-ci.

16 Mais dans les villes de ces peuples que l'Éternel ton Dieu te donne en héritage, tu ne laisseras vivre rien de ce qui respire;

17 Car tu ne manqueras point de les vouer à l'interdit: les Héthiens, les Amoréens, les Cananéens, les Phéréziens, les Héviens, les Jébusiens, comme l'Éternel ton Dieu te l'a commandé,

18 Afin qu'ils ne vous apprennent pas à imiter toutes les abominations qu'ils ont pratiquées envers leurs dieux, et que vous ne péchiez pas contre l'Éternel votre Dieu.

19 Quand tu assiégeras une ville pendant longtemps, en l'attaquant pour la prendre, tu ne détruiras point ses arbres à coups de cognée, car tu pourras en manger le fruit; tu ne les couperas donc point; car l'arbre des champs est-il un homme, pour être assiégé par toi?

20 Tu détruiras et tu couperas seulement les arbres que tu connaîtras n'être point des arbres fruitiers; et tu en bâtiras des forts contre la ville qui te fait la guerre, jusqu'à ce qu'elle succombe.