1 א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

2 ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

3 ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק

4 ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

5 ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

6 ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי

7 ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו

8 ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

9 ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק

10 י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

11 יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

12 יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע

13 יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא

14 יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

15 טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

16 טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

17 יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

18 יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו

19 יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

20 כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21 כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ}

22 כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

23 כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

24 כד ויאמר אברהם אנכי אשבע

25 כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

26 כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום

27 כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

28 כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן

29 כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

30 ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

31 לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם

32 לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

33 לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם

34 לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ}

1 Et l'Éternel visita Sara, comme il l'avait dit; et l'Éternel fit à Sara comme il en avait parlé.

2 Et Sara conçut, et enfanta un fils à Abraham dans sa vieillesse, à l'époque que Dieu lui avait dite.

3 Et Abraham appela son fils, qui lui était né, et que Sara lui avait enfanté, Isaac.

4 Et Abraham circoncit Isaac son fils à l'âge de huit jours, comme Dieu le lui avait commandé.

5 Or, Abrabam était âgé de cent ans, quand Isaac, son fils, lui naquit.

6 Et Sara dit: Dieu m'a fait une chose qui fera rire; tous ceux qui l'apprendront, riront à mon sujet.

7 Puis elle dit: Qui eût dit à Abraham que Sara allaiterait des enfants? car je lui ai enfanté un fils dans sa vieillesse.

8 Et l'enfant grandit, et fut sevré. Et Abraham fit un grand festin le jour où Isaac fut sevré.

9 Et Sara vit le fils d'Agar l'Égyptienne qu'elle avait enfanté à Abraham, qui riait.

10 Et elle dit à Abraham: Chasse cette servante et son fils, car le fils de cette servante n'héritera point avec mon fils, avec Isaac.

11 Et cette parole déplut fort à Abraham, à cause de son fils.

12 Mais Dieu dit à Abraham: Que cela ne te déplaise pas à cause de l'enfant et de ta servante. Quoi que te dise Sara, obéis à sa voix: car c'est en Isaac que ta postérité sera appelée de ton nom.

13 Mais je ferai aussi du fils de la servante une nation, parce qu'il est ta race.

14 Et Abraham se leva de bon matin, prit du pain et une outre d'eau, et les donna à Agar; il les mit sur son épaule; il lui donna aussi l'enfant et la renvoya. Et elle s'en alla et erra dans le désert de Béer-Shéba.

15 Quand l'eau de l'outre fut épuisée, elle laissa l'enfant sous un des arbrisseaux.

16 Et elle s'en alla, et s'assit vis-à-vis, environ à la distance d'une portée d'arc; car elle dit: Que je ne voie pas mourir l'enfant. Et elle s'assit vis-à-vis, éleva la voix, et pleura.

17 Et Dieu entendit la voix du jeune garçon, et l'ange de Dieu appela des cieux Agar, et lui dit: Qu'as-tu, Agar? Ne crains point, car Dieu a entendu la voix du jeune garçon, là où il est.

18 Lève-toi, prends le jeune garçon, et tiens-le par la main; car je ferai de lui une grande nation.

19 Et Dieu lui ouvrit les yeux, et elle vit un puits d'eau, et elle alla et remplit l'outre d'eau, et donna à boire au jeune garçon

20 Et Dieu fut avec le jeune garçon, qui devint grand, et habita dans le désert; et il fut tireur d'arc.

21 Et il habita dans le désert de Paran. Et sa mère lui prit une femme du pays d'Égypte.

22 Et il arriva qu'en ce temps-là Abimélec, accompagné de Picol, chef de son armée, parla à Abraham, en disant: Dieu est avec toi dans tout ce que tu fais.

23 Maintenant donc, jure-moi ici par le nom de Dieu, que tu ne tromperas ni moi, ni mes enfants, ni ma race. Tu agiras envers moi et envers le pays où tu as séjourné, avec la même bonté avec laquelle j'ai agi envers toi.

24 Et Abraham répondit: Je le jurerai.

25 Mais Abraham se plaignit à Abimélec à cause d'un puits d'eau, dont les serviteurs d'Abimélec s'étaient emparés.

26 Et Abimélec dit: Je ne sais qui a fait cela; toi-même tu ne m'en as point averti, et moi je n'en ai entendu parler qu'aujourd'hui.

27 Alors Abraham prit des brebis et des boeufs, et les donna à Abimélec, et ils firent alliance ensemble.

28 Et Abraham mit à part sept jeunes brebis du troupeau.

29 Et Abimélec dit à Abraham: Qu'est-ce que ces sept jeunes brebis que tu as mises à part?

30 Et il répondit: C'est que tu accepteras ces sept jeunes brebis de ma main, afin que ce me soit un témoignage que j'ai creusé ce puits.

31 C'est pourquoi on appela ce lieu-là Béer-Shéba (puits du serment); car ils y jurèrent tous deux.

32 Ils traitèrent donc alliance à Béer-Shéba. Puis Abimélec se leva avec Picol, chef de son armée, et ils retournèrent au pays des Philistins.

33 Et Abraham planta un tamarin à Béer-Shéba, et il invoqua là le nom de l'Éternel, le Dieu d'éternité.

34 Et Abraham séjourna longtemps au pays des Philistins.