1 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו
2 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים
3 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות
4 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו
5 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו
6 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם
7 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו
8 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם
9 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר
10 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
11 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה
12 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
13 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
14 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
15 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
16 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו
17 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו
18 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו {פ}
19 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור
20 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים
21 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם
22 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד {ש}
1 Souviens-toi, ô Éternel, de ce qui nous est arrivé! Regarde et vois notre opprobre!
2 Notre héritage a passé à des étrangers, nos maisons à des inconnus.
3 Nous sommes devenus des orphelins sans père, et nos mères sont comme des veuves.
4 Nous buvons notre eau à prix d'argent; c'est contre paiement que nous vient notre bois.
5 Le joug sur le cou, nous souffrons la persécution; nous sommes épuisés, nous n'avons point de repos.
6 Nous avons tendu la main vers l'Égypte et vers l'Assyrie, pour nous rassasier de pain.
7 Nos pères ont péché, ils ne sont plus; et nous, nous portons la peine de leur iniquité.
8 Des esclaves dominent sur nous, et personne ne nous délivre de leurs mains.
9 Nous cherchons notre pain au péril de notre vie, à cause de l'épée du désert.
10 Notre peau est brûlée comme un four, par l'ardeur véhémente de la faim.
11 Ils ont déshonoré les femmes dans Sion, et les vierges dans les villes de Juda.
12 Des chefs ont été pendus par leur main; la personne des anciens n'a point été respectée.
13 Les jeunes gens ont porté la meule, et les enfants ont chancelé sous le bois.
14 Les vieillards ne se trouvent plus aux portes; les jeunes gens ont abandonné leurs lyres.
15 La joie de notre coeur a cessé; nos danses sont changées en deuil.
16 La couronne de notre tête est tombée. Malheur à nous! parce que nous avons péché!
17 C'est pour cela que notre coeur est malade; c'est pour ces choses que nos yeux sont obscurcis;
18 C'est à cause de la montagne de Sion, qui est désolée, tellement que les renards s'y promènent.
19 Mais toi, Éternel! tu demeures éternellement, et ton trône subsiste d'âge en âge!
20 Pourquoi nous oublierais-tu à jamais, pourquoi nous abandonnerais-tu si longtemps?
21 Convertis-nous à toi, Éternel, et nous serons convertis! Renouvelle nos jours comme ils étaient autrefois!
22 Nous aurais-tu entièrement rejetés? Serais-tu en colère contre nous à l'excès?