1 א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו
2 ב אותי נהג וילך חשך ולא אור
3 ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום {ס}
4 ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי
5 ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה
6 ו במחשכים הושיבני כמתי עולם {ס}
7 ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי
8 ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי
9 ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה {ס}
10 י דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים
11 יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם
12 יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ {ס}
13 יג הביא בכליתי בני אשפתו
14 יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום
15 טו השביעני במרורים הרוני לענה {ס}
16 טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר
17 יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה
18 יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה {ס}
19 יט זכר עניי ומרודי לענה וראש
20 כ זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי
21 כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל {ס}
22 כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו
23 כג חדשים לבקרים רבה אמונתך
24 כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו {ס}
25 כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו
26 כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה
27 כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו {ס}
28 כח ישב בדד וידם כי נטל עליו
29 כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה
30 ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה {ס}
31 לא כי לא יזנח לעולם אדני
32 לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו
33 לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש {ס}
34 לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ
35 לה להטות משפט גבר נגד פני עליון
36 לו ל ע ות אדם בריבו אדני לא ראה {ס}
37 לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה
38 לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב
39 לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו {ס}
40 מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה
41 מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים
42 מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת {ס}
43 מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת
44 מד סכותה בענן לך מעבור תפלה
45 מה סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים {ס}
46 מו פצו עלינו פיהם כל איבינו
47 מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר
48 מח פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי {ס}
49 מט עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות
50 נ עד ישקיף וירא יהוה משמים
51 נא עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי {ס}
52 נב צוד צדוני כצפור איבי חנם
53 נג צמתו בבור חיי וידו אבן בי
54 נד צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי {ס}
55 נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות
56 נו קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי
57 נז קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא {ס}
58 נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי
59 נט ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי
60 ס ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי {ס}
61 סא שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי
62 סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום
63 סג שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם {ס}
64 סד תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם
65 סה תתן להם מגנת לב תאלתך להם
66 סו תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה {פ}
1 Je suis l'homme qui ai vu l'affliction sous la verge de sa fureur.
2 Il m'a conduit et fait marcher dans les ténèbres, et non dans la lumière.
3 Contre moi seul il tourne et retourne sa main tout le jour.
4 Il a fait vieillir ma chair et ma peau; il a brisé mes os.
5 Il a bâti contre moi, et m'a environné d'amertume et de peine.
6 Il m'a fait habiter dans des lieux ténébreux, comme ceux qui sont morts dès longtemps.
7 Il a élevé autour de moi un mur, afin que je ne sorte point; il a appesanti mes fers.
8 Même quand je crie et que j'appelle du secours, il repousse ma prière.
9 Il a fermé mes chemins avec des pierres de taille; il a ruiné mes sentiers.
10 Il a été pour moi un ours en embuscade, un lion dans les lieux cachés.
11 Il a détourné mes chemins, il m'a déchiré, et il m'a mis dans la désolation.
12 Il a tendu son arc, et m'a placé comme un but pour la flèche.
13 Il a fait entrer dans mes reins les flèches de son carquois.
14 Je suis la risée de tout mon peuple, et leur chanson tout le jour.
15 Il m'a rassasié d'amertume; il m'a enivré d'absinthe.
16 Il m'a brisé les dents avec du gravier; il m'a couvert de cendre.
17 Tu as éloigné la paix de mon âme; j'ai oublié le bonheur.
18 Et j'ai dit: Ma force est perdue, et l'espérance que j'avais en l'Éternel!
19 Souviens-toi de mon affliction et de ma misère; ce n'est qu'absinthe et que poison.
20 Mon âme s'en souvient sans cesse, et elle est abattue au-dedans de moi.
21 Voici ce que je veux rappeler à mon coeur, et c'est pourquoi j'aurai de l'espérance:
22 Ce sont les bontés de l'Éternel, que nous n'ayons pas été consumés; ses compassions n'ont point défailli.
23 Elles se renouvellent chaque matin; ta fidélité est grande!
24 L'Éternel est mon partage, dit mon âme; c'est pourquoi j'espérerai en lui!
25 L'Éternel est bon pour ceux qui s'attendent à lui, pour l'âme qui le recherche.
26 Il est bon d'attendre en repos la délivrance de l'Éternel.
27 Il est bon à l'homme de porter le joug dès sa jeunesse.
28 Il sera assis solitaire et silencieux, parce que Dieu le lui impose.
29 Il mettra sa bouche dans la poussière, en disant: Peut-être y a-t-il quelque espérance!
30 Il tendra la joue à celui qui le frappe, il sera rassasié d'opprobres.
31 Car le Seigneur ne rejette pas à toujours.
32 Mais s'il afflige, il a aussi compassion, selon la grandeur de sa miséricorde.
33 Car ce n'est pas volontiers qu'il afflige et contriste les fils des hommes.
34 Quand on foule sous les pieds tous les prisonniers du pays;
35 Quand on pervertit le droit de quelqu'un en la présence du Très-Haut;
36 Quand on fait tort à quelqu'un dans sa cause, le Seigneur ne le voit-il pas?
37 Qui est-ce qui dit qu'une chose est arrivée, sans que le Seigneur l'ait commandé?
38 Les maux et les biens ne procèdent-ils pas de la volonté du Très-Haut?
39 Pourquoi l'homme vivant se plaindrait-il? -Que chacun se plaigne de ses péchés!
40 Recherchons nos voies, et les sondons, et retournons à l'Éternel.
41 Élevons nos coeurs avec nos mains vers Dieu qui est au ciel:
42 Nous avons péché, nous avons été rebelles, et toi, tu n'as point pardonné.
43 Tu t'es enveloppé dans ta colère, et tu nous as poursuivis; tu as tué, tu n'as point épargné.
44 Tu t'es enveloppé d'un nuage, afin que notre requête ne te parvienne point.
45 Tu as fait de nous, au milieu des peuples, des balayures et un objet de mépris.
46 Tous nos ennemis ouvrent la bouche contre nous.
47 La frayeur et la fosse ont été pour nous, avec la destruction et la ruine!
48 Mon oeil se fond en ruisseaux d'eaux, à cause de la ruine de la fille de mon peuple.
49 Mon oeil pleure et ne cesse point, parce qu'il n'y a point de relâche,
50 Jusqu'à ce que l'Éternel regarde et qu'il voie des cieux!
51 Mon oeil afflige mon âme, à cause de toutes les filles de ma ville.
52 Ceux qui sont mes ennemis sans cause, m'ont donné la chasse comme à un oiseau.
53 Ils ont voulu anéantir ma vie dans une fosse, ils ont jeté des pierres sur moi.
54 Les eaux montèrent par-dessus ma tête; je disais: C'en est fait de moi!
55 J'ai invoqué ton nom, ô Éternel! du fond de la fosse.
56 Tu as entendu ma voix; ne cache point ton oreille à mes soupirs, à mes cris!
57 Au jour où je t'ai invoqué, tu t'es approché, tu as dit: Ne crains rien!
58 Seigneur, tu as plaidé la cause de mon âme, tu as racheté ma vie.
59 Tu as vu, Éternel, le tort qu'on me fait; fais-moi justice!
60 Tu as vu toutes leurs vengeances, tous leurs complots contre moi.
61 Tu as entendu, ô Éternel! leurs outrages et tous leurs complots contre moi;
62 Les discours de ceux qui s'élèvent contre moi, et les desseins qu'ils forment contre moi tout le jour.
63 Regarde: quand ils s'asseyent ou quand ils se lèvent, je suis le sujet de leur chanson.
64 Tu leur rendras leur récompense, ô Éternel! selon l'oeuvre de leurs mains.
65 Tu leur donneras l'aveuglement du coeur; ta malédiction sera pour eux.
66 Tu les poursuivras dans ta colère, tu les extermineras, ô Éternel! de dessous les cieux.