1 א וידבר יהוה אל משה לאמר
2 ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
3 ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
4 ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
5 ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו {פ}
6 ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
7 ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
8 ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד {ס}
9 ט וידבר יהוה אל משה לאמר
10 י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
11 יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
12 יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
13 יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה [ (Numbers 17:14) יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח ] [ (Numbers 17:15) טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה {פ} ] [ (Numbers 17:16) טז וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Numbers 17:17) יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ] [ (Numbers 17:18) יח ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם ] [ (Numbers 17:19) יט והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה ] [ (Numbers 17:20) כ והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ] [ (Numbers 17:21) כא וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ] [ (Numbers 17:22) כב וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ] [ (Numbers 17:23) כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ] [ (Numbers 17:24) כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו {פ} ] [ (Numbers 17:25) כה ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ] [ (Numbers 17:26) כו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה {פ} ] [ (Numbers 17:27) כז ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ] [ (Numbers 17:28) כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע {ס} ]
1 Puis l'Éternel parla à Moïse, en disant:
2 Parle aux enfants d'Israël, et prends d'eux une verge selon les maisons de leurs pères, c'est-à-dire douze verges, de tous leurs princes, selon les maisons de leurs pères; tu écriras le nom de chacun sur sa verge.
3 Et tu écriras le nom d'Aaron sur la verge de Lévi; car il y aura une verge pour chaque chef des maisons de leurs pères.
4 Et tu les déposeras dans le tabernacle d'assignation, devant le Témoignage, où je me réunis à vous.
5 Et il arrivera que la verge de l'homme que je choisirai, fleurira; et je ferai cesser devant moi les murmures que les enfants d'Israël murmurent contre vous.
6 Moïse parla aux enfants d'Israël, et tous leurs princes lui donnèrent, selon les maisons de leurs pères, chacun une verge, c'est-à-dire douze verges. Et la verge d'Aaron était au milieu de leurs verges.
7 Et Moïse déposa les verges devant l'Éternel, dans le tabernacle du Témoignage.
8 Et il arriva, le lendemain, que Moïse entra au tabernacle du Témoignage, et voici la verge d'Aaron, pour la maison de Lévi, avait fleuri: elle avait poussé des boutons, produit des fleurs, et mûri des amandes.
9 Alors Moïse retira de devant l'Éternel toutes les verges, et les présenta à tous les enfants d'Israël; et ils les virent, et ils reprirent chacun leur verge.
10 Et l'Éternel dit à Moïse: Reporte la verge d'Aaron devant le Témoignage, pour être gardée comme un signe pour les enfants de rébellion; et tu feras cesser devant moi leurs murmures, et ils ne mourront point.
11 Et Moïse le fit; il fit comme l'Éternel le lui avait commandé.
12 Et les enfants d'Israël dirent à Moïse: Voici, nous expirons, nous sommes perdus, nous sommes tous perdus!
13 Quiconque s'approche du Tabernacle de l'Éternel, meurt. Expirerons-nous donc entièrement?