1 א ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה--וכל העם מקטן ועד גדול
2 ב ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו
3 ג ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה
4 ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי--הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם--לא אמנע מכם דבר
5 ה והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו--כן נעשה
6 ו אם טוב ואם רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו {פ}
7 ז ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו
8 ח ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם--למקטן ועד גדול
9 ט ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו
10 י אם שוב תשבו בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם
11 יא אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה--כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו
12 יב ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם
13 יג ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם
14 יד לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב
15 טו ועתה--לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם
16 טז והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו
17 יז ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם
18 יח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה
19 יט דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום
20 כ כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם--כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו--ועשינו
21 כא ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם
22 כב ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו--במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם {ס}
1 所有的将领， 包括加利亚的儿子约哈难和何沙雅的儿子耶撒尼亚， 以及全体人民， 从最小的到最大的， 都上前来，
2 对耶利米先知说： "求你容我们向你恳求， 请为我们这余剩的民向耶和华你的 神祷告； 因为我们从前人数众多， 现在剩下的极少， 就像你现在亲眼所见的一样。
3 请为我们求耶和华你的 神指示我们当走的路和该作的事。"
4 耶利米先知对他们说： "我听见了！ 我必照着你们的话祷告耶和华你们的 神。耶和华回答你们所说的一切话， 我必告诉你们， 一句也不会向你们隐瞒。"
5 于是他们对耶利米说： "我们若不照着耶和华你的 神差遣你到我们这里来所说的一切话去作， 愿耶和华作真实和诚信的见证， 指控我们。
6 不论是甜是苦， 我们都愿听从耶和华我们 神的话， 因为是我们委派你向他祈求的； 我们听从耶和华我们 神的话， 就必凡事亨通。"
7 过了十天， 耶和华的话临到耶利米。
8 耶利米就把加利亚的儿子约哈难， 和所有与他一起的将领， 以及全体人民， 从最小的到最大的， 都叫了来，
9 对他们说： "耶和华以色列的 神， 就是你们委派我去为你们向他恳求的那位， 这样说：
10 ‘你们若决意住在这地， 我就建立你们， 必不拆毁； 栽植你们， 必不拔除； 因我为那已经降在你们身上的灾祸回心转意。
11 你们所怕的巴比伦王， 你们不要惧怕他； 你们不要惧怕他（这是耶和华的宣告）， 因为我与你们同在， 要拯救你们， 要搭救你们脱离他的手。
12 我要向你们施怜悯， 他也会怜悯你们， 使你们归回自己的土地。’
13 但是， 你们若说： ‘我们不住在这地’， 不听从耶和华你们的 神的话，
14 或说： ‘不！ 我们要去埃及地， 在那里看不到战争， 听不见号角的声音， 也不会因缺乏粮食而饥饿； 我们要留在那里。’
15 这样， 犹大余剩的人哪， 你们现在要听耶和华的话！ 万军之耶和华以色列的 神这样说： ‘你们若决意去埃及， 到那里寄居，
16 你们惧怕的刀剑必在埃及地追上你们； 你们恐惧的饥荒必在埃及紧随着你们； 你们必死在那里。
17 所有决意去埃及， 在那里寄居的人， 必因刀剑、饥荒和瘟疫而死； 他们没有一人能幸存， 或避过我降在他们身上的灾祸。’
18 "因为万军之耶和华以色列的 神这样说： ‘我从前怎样把我的怒气和烈怒倾倒在耶路撒冷的居民身上， 现在你们进入埃及的时候， 我也必照样把我的烈怒倾倒在你们身上。你们就必成为令人惊骇、被人咒骂、咒诅和羞辱的对象。你们必不能再看见这地方。
19 犹大余剩的人哪， 耶和华曾对你们说： ‘你们不要去埃及。’你们要确实知道， 我今天已经警告你们了。
20 你们实在自己欺骗自己， 因为是你们委派我去见耶和华你们的 神， 你们说： ‘请为我们向耶和华我们的 神祷告； 无论耶和华我们的 神说什么， 你都要告诉我们， 我们就必照着去作。’
21 我今天告诉了你们， 你们却不听从耶和华你们的 神派我来告诉你们的一切话。
22 现在你们要确实知道， 在你们想去寄居的那地方， 你们必因刀剑、饥荒和瘟疫而死。"