1 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה--לאמר

2 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש

3 ג ואתה לא תמלט מידו--כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר--ובבל תבוא

4 ד אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב

5 ה בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך  כי דבר אני דברתי נאם יהוה  {ס}

6 ו וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם

7 ז וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות  אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר  {פ}

8 ח הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור

9 ט לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה--חפשים  לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש

10 י וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו

11 יא וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום (ויכבשום) לעבדים ולשפחות  {פ}

12 יב ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

13 יג כה אמר יהוה אלהי ישראל  אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר

14 יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם

15 טו ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו

16 טז ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם--להיות לכם לעבדים ולשפחות  {ס}

17 יז לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ

18 יח ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו

19 יט שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ--העברים בין בתרי העגל

20 כ ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ

21 כא ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם

22 כב הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב  {פ}

1 巴比伦王尼布甲尼撒率领他的全军， 以及他统治的地上各国各族， 攻打耶路撒冷和周围一切城镇的时候， 从耶和华那里有话临到耶利米， 说：

2 "耶和华以色列的 神这样说： ‘你去告诉犹大王西底家说： 耶和华这样说： 看哪！ 我要把这城交在巴比伦王的手中， 他要用火烧城。

3 你必逃不出他的手， 必被拿住， 交在他的手中。你必亲眼看见巴比伦王， 他必亲口和你说话； 你也必到巴比伦去。’

4 但犹大王西底家啊， 你还要听耶和华的话！ 耶和华论到你这样说： ‘你必不会死在刀下；

5 你必平平安安死去。人怎样为你的列祖， 就是在你以前的君王， 焚烧香料， 也必照样为你焚烧香料； 人必为你哀悼， 说： "哀哉， 主上！ "’这话是我说的。"这是耶和华的宣告。

6 于是耶利米先知在耶路撒冷把这一切话都告诉了犹大王西底家。

7 那时， 巴比伦王的军队正在攻打耶路撒冷和犹大剩下的城镇， 就是拉吉和亚西加， 因为在犹大的各城中， 只剩下这两座坚固的城了。

8 西底家王和在耶路撒冷的众民立了约， 要向奴仆宣告自由。人人都要释放自己的希伯来奴婢； 谁也不可使自己的一位犹大兄弟作奴仆。（这事以后， 从耶和华那里有话临到耶利米。）

10 所有立了约的领袖和众民都同意释放各人自己的奴婢， 谁也不再使他们作奴仆。他们都同意了， 并且把奴婢释放了。

11 但后来他们反悔， 把他们释放了的奴婢叫回来， 强迫他们再作奴婢。

12 于是耶和华有话临到耶利米， 说：

13 "耶和华以色列的 神这样说： ‘我把你们的列祖从埃及地为奴之家领出来的那日子， 就和他们立了约， 说：

14 "一个希伯来兄弟卖了身给你， 服事了你六年， 到第七年， 你们各人就应释放他， 容他自由离去。"但你们的列祖不听从我， 毫不在意。

15 现今你们悔改， 行我眼中看为正的事， 各人向自己的同胞宣告自由， 并且在称为我名下的殿中， 在我面前立了约。

16 你们却又反悔， 亵渎我的名； 各人把得了释放随意离去的奴婢叫回来， 强迫他们再作奴婢。’

17 "所以， 耶和华这样说： ‘你们各人没有听从我， 向兄弟、同胞宣告自由； 看哪！ 我现在向你们宣告自由， 容让你们遭受刀剑、瘟疫和饥荒， 使你们成为地上万国所惊惧的。’这是耶和华的宣告。

18 ‘我必把那些违犯我的约的人交出去； 他们没有履行在我面前和我立约的誓言， 就是他们把牛犊劈开两半， 并且从两半中间走过去时立下的。

19 那些从牛犊两半中间走过去的人， 就是犹大的领袖、耶路撒冷的领袖、宫中的臣宰、祭司和这地的众民。

20 我必把他们交在他们仇敌的手中， 和那些寻索他们性命的人的手中； 他们的尸体必给空中的飞鸟和地上的走兽作食物。

21 我也必把犹大王西底家和众领袖交在他们仇敌的手中， 和那些寻索他们性命的人的手中， 以及那些从你们面前暂时撤退的巴比伦王的军队的手中。

22 看哪！ 我必下令， 使他们回到这城来； 他们必攻打、夺取这城， 用火焚烧； 我必使犹大的城镇都荒凉， 没有人居住。’"这是耶和华的宣告。