1 א איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו {ס}
2 ב בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה {ס}
3 ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב {ס}
4 ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו {ס}
5 ה היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה {ס}
6 ו ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן {ס}
7 ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד {ס}
8 ח חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו {ס}
9 ט ט בעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה {ס}
10 י ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם {ס}
11 יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה {ס}
12 יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם {ס}
13 יג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך {ס}
14 יד נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים {ס}
15 טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ {ס}
16 טז פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו {ס}
17 יז עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך {ס}
18 יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך {ס}
19 יט קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות {ס}
20 כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא {ס}
21 כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת {ס}
22 כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם {פ}
1 主在烈怒中， 怎么竟然使黑云遮盖锡安的居民（"居民"原文作"女子"）！ 他把以色列的荣美， 从天上拋到地上； 他在发怒的日子， 竟不记念自己的脚凳。
2 主吞灭了雅各所有住处， 毫不顾惜； 他在忿怒中， 把犹大居民的坚固城拆毁； 他使国家和国中众领袖都倒在地上， 受尽羞辱。
3 他在烈怒中砍断以色列所有的角； 他从仇敌面前， 收回自己的右手。他像吞灭四周物件的火焰， 在雅各中间焚烧。
4 他像仇敌拉弓， 他的右手已经预备好。他像敌人把一切悦人眼目的都杀灭了； 他如火的忿怒倒在锡安居民（"居民"原文作"女子"）的帐棚上。
5 主好像成了仇敌； 他吞灭了以色列和她所有的宫殿， 毁坏了她的坚固城。他在犹大居民的中间， 增添了悲哀和哭号。
6 他把自己的住所破坏， 好像园子一样； 他毁坏了属他的聚会之处。耶和华使节期和安息日都在锡安被忘记； 他在他的盛怒中弃绝了君王和祭司。
7 主丢弃了自己的祭坛， 厌弃了自己的圣所。他把宫殿的围墙， 交付在仇敌的手里； 他们在耶和华的殿中喧嚷， 好像庆祝节日一样。
8 耶和华定意要拆毁锡安居民（"居民"原文作"女子"）的城墙； 他拉了准绳， 决不停手， 务要把它吞灭。他使堡垒和城墙都悲哀， 一同受痛苦。
9 锡安的众城门已经陷入地里； 耶和华把锡安的门闩都毁坏折断了。锡安的君王和领袖都身在列国中； 锡安再没有律法了； 它的众先知也得不到从耶和华而来的异象。
10 锡安居民（"居民"原文作"女子"）的长老都坐在地上， 默默无声； 他们把尘灰撒在头上， 腰束麻布。耶路撒冷的处女都垂头至地。
11 我的眼睛因流泪而失明， 我的心肠激动， 我的肝胆倾倒在地， 都因我的子民（"我的子民"原文作"我子民的女子"）遭毁灭， 孩童和婴儿在城里的街上昏倒。
12 他们像被刺伤的人昏倒在城里街上的时候， 他们在母亲的怀里快要丧命的时候， 他们就问母亲： "五谷和酒在哪里呢？"
13 耶路撒冷的居民哪， 我怎样向你说明呢？用什么与你比较呢？锡安的居民哪， 我们用什么跟你相比， 好安慰你呢？你的裂口像海那样大， 谁能医治你呢？
14 你的假先知为了你所见的异象， 尽是虚谎和愚昧； 他们没有显露你的罪孽， 使你的命运得以挽回； 他们为你所得的默示， 全是虚谎， 是引人走错路的。
15 所有过路的人， 都拍掌嘲笑你； 他们嗤笑耶路撒冷的居民， 并摇头说： "被人称为最完美， 为全地所喜悦的， 就是这城吗？"
16 你所有的仇敌都张开口攻击你， 他们嗤笑你， 又咬牙切齿， 说： "我们吞灭它了！ 这真是我们期待的日子！ 我们等到了！ 亲眼看见了！ "
17 耶和华作成了他定意去作的， 成就了他的话， 就是他昔日所宣告的， 他把你拆毁， 并不怜惜， 他使仇敌因胜过你而高兴， 他高举你敌人的角。
18 锡安居民（"居民"原文作"女子"）的城墙啊， 你要一心向主哀求； 愿你的眼泪像江河般涌流， 昼夜不息； 愿你得不着歇息， 愿你眼中的瞳人不能休息。
19 夜里每到交更的时分， 你要起来呼喊； 在主面前你要倾心如水！ 你的孩童在各街头上因饥饿而昏倒， 你要为他们的性命向主举手祷告。
20 "耶和华啊， 求你观看！ 求你鉴察！ 你曾这样对待过谁呢？难道妇人应该吃掉自己所生的， 就是自己所抚养的婴孩吗？难道祭司和先知应该在主的圣所里被杀害吗？"
21 少年人和老年人都在街上倒卧在地死了； 我的年轻男女都倒毙于刀下； 在你忿怒的日子， 你杀了他们， 你屠杀了他们， 毫不怜惜。
22 你从四围招聚惊吓我的， 好像招聚人过节的日子一样。在耶和华忿怒的日子， 没有人可以逃脱， 可以生存。我所抚育、所养大的， 我的仇敌都灭尽了。