1 א משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
2 ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
3 ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
4 ד בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות
5 ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
6 ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי
7 ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
8 ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
9 ט יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
10 י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
11 יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
12 יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך
13 יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה
14 יד הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן {ס}
15 טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
16 טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
17 יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
18 יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק {פ}
1 Břímě Týru. Kvělte lodí mořské; nebo popléněn jest, tak že není ani domu. Aniž kdo přichází z země Citim; známé učiněno jest jim.
2 Umlknětež obyvatelé ostrovu, kterýž kupci Sidonští, plavíce se přes moře, naplňovali,
3 A jehož úrody na velikých vodách, símě Sichor, žeň jeho, užitek potoka, a kterýž byl skladem národů.
4 Zastyď se, Sidone, nebo praví moře, pevnost mořská, řkuc: Nepracuji ku porodu, a nerodím, a nevychovávám mládenců, aniž odchovávám panen.
5 Jakož nad pověstí o Egyptu, tak žalostiti budou nad pověstí o Týru.
6 Přepravte se do Tarsu, kvělte obyvatelé ostrovu.
7 To-liž by se vždycky veselilo? Jestiť starožitnost jeho ode dnů starodávních, ale zavedouť je daleko nohy jeho.
8 Kdo že to usoudil proti Týru, korunujícímu jiné, jehož kupci jsou jako knížata, a kramáři jeho znamenití v zemi?
9 Hospodin zástupů usoudil to, aby zohavil pýchu všelikého slavného, a za nic položil všecky znamenité země.
10 Navrať se do země své jako řeka, ó dcero Tarská, neníť tam více ani pasu.
11 Vztáhl ruku svou na moře, pohnul královstvími; Hospodin přikázal o tržišti, aby zkaženy byly pevnosti jeho.
12 A řekl: Nebudeš se více veseliti, trpěc nátisk, panno, dcero Sidonská. Povstaň, beř se do Citim, ale i tam nebudeš míti odpočinutí.
13 Aj, země Kaldejská, ten lid nebyl lidem. Assur vzdělal ji pro obyvatele pustin, vystavěli věže jejich, vzdělali paláce její, tak že i Assyrii vyvrátil.
14 Kvělte lodí mořské, nebo zpuštěna jest pevnost vaše.
15 I stane se v ten den, že v zapomenutí bude Týrus za sedmdesáte let, jako za věk krále jednoho. Do skonání sedmdesáti let bude míti Týrus jako písničku nevěstky.
16 Vezmi harfu, obcházej město, ó nevěstko v zapomenutí daná, hrej dobře, zpívej dlouho, abys v pamět uvedena byla.
17 I bude po dokonání sedmdesáti let, že navštíví Hospodin Týr, ale on navrátí se zase k nevěstčí mzdě své, a smilniti bude se všemi královstvími země na okršlku světa.
18 Však kupectví jeho a mzda jeho svatá bude Hospodinu. Nebude na poklad skládána, ani schovávána, ale pro ty, kteříž přebývají před Hospodinem, bude kupectví jeho, aby jedli do sytosti, a měli roucho dobré.