1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 ב בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  הילילו הה ליום

3 ג כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה  יום ענן עת גוים יהיה

4 ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה

5 ה כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו  {פ}

6 ו כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה

7 ז ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה

8 ח וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה

9 ט ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה  {ס}

10 י כה אמר אדני יהוה  והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל

11 יא הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל

12 יב ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי  {ס}

13 יג כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים

14 יד והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא

15 טו ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא

16 טז ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם

17 יז בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה

18 יח ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה

19 יט ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה  {פ}

20 כ ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר

21 כא בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב  {ס}

22 כב לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו

23 כג והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות

24 כד וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו

25 כה והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים

26 כו והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה  {פ}

1 Og Herrens ord kom til mig, og det lød så:

2 Menneskesønn! Spå og si: Så sier Herren, Israels Gud: Jamre eder: Ve oss, for en dag!

3 For nær er dagen, ja, nær er Herrens dag; en dag med skyer, en dommens tid for folkene skal den være.

4 Det skal komme et sverd mot Egypten, og Etiopia skal vri sig i angst, når drepte menn faller i Egypten; dets rikdom skal føres bort, og dets grunnvoller skal brytes ned.

5 Etiopere og folk fra Put og Lud og alle de fremmede krigsfolk og kubeere og forbundslandets sønner skal sammen med dem* falle for sverdet. / {* egypterne.}

6 Så sier Herren: Egyptens støtter skal falle, og dets stolte makt skal synke sammen; fra Migdol til Syene skal de der falle for sverdet, sier Herren, Israels Gud.

7 Og det skal ligge øde blandt ødelagte land, og dets byer skal ligge blandt ødelagte byer.

8 Og de skal kjenne at jeg er Herren, når jeg setter ild på Egypten, og alle dets hjelpere blir knust.

9 Den dag skal sendebud fra mig dra ut på skib for å forferde Etiopia i dets trygghet, og det skal vri sig i angst, som på Egyptens dag; for se, det kommer.

10 Så sier Herren, Israels Gud: Jeg vil gjøre ende på Egyptens larmende hop ved Nebukadnesar, Babels konge.

11 Han og hans folk med ham, de grusomste blandt folkene, skal føres dit for å ødelegge landet, og de skal dra sine sverd mot Egypten og fylle landet med drepte menn.

12 Og jeg vil la strømmene tørkes ut og selge landet i onde menneskers hånd, og jeg vil ødelegge landet og alt som i det er, ved fremmedes hånd; jeg, Herren, har talt.

13 Så sier Herren, Israels Gud: Jeg vil tilintetgjøre de motbydelige avguder og utrydde de falske guder i Memfis, og det skal aldri mere opstå nogen fyrste i Egyptens land, og jeg vil la det falle frykt over Egyptens land.

14 Jeg vil ødelegge Patros og sette ild på Soan, og jeg vil holde dom over No.

15 Jeg vil utøse min harme over Sin, Egyptens sterke vern, og jeg vil utrydde den larmende hop i No.

16 Jeg vil sette ild på Egypten; Sin skal skjelve og beve, og No bli inntatt, og Memfis skal bli overfalt av fiender ved høilys dag.

17 Avens og Pibesets unge menn skal falle for sverdet, og de selv* skal gå i fangenskap. / {* byene selv, det er resten av folket der.}

18 I Tehafnehes skal dagen bli mørk, når jeg der sønderbryter Egyptens åk, og det er ute med dets stolte makt; selv skal det dekkes av en sky, og dets døtre skal gå i fangenskap.

19 Jeg vil holde dom over Egypten, og de skal kjenne at jeg er Herren.

20 I det ellevte år, i den første måned, på den syvende dag i måneden, kom Herrens ord til mig, og det lød så:

21 Menneskesønn! Jeg har sønderbrutt egypterkongen Faraos arm, og se, den er ikke blitt forbundet; ingen har brukt lægemidler eller lagt forbinding på, så den kunde bli sterk nok til å gripe sverdet.

22 Derfor sier Herren, Israels Gud, så: Se, jeg kommer over Farao, Egyptens konge, og jeg vil sønderbryte hans armer, både den sterke og den sønderbrutte, og jeg vil la sverdet falle av hans hånd.

23 Jeg vil sprede egypterne blandt folkene og strø dem ut i landene.

24 Jeg vil styrke Babels konges armer og legge mitt sverd i hans hånd, men Faraos armer vil jeg sønderbryte, og han skal ligge og stønne for hans åsyn, som en hårdt såret mann stønner.

25 Jeg vil gjøre Babels konges armer sterke, men Faraos armer skal synke, og de skal kjenne at jeg er Herren, når jeg legger mitt sverd i Babels konges hånd, og han rekker det ut mot Egyptens land.

26 Og jeg vil sprede egypterne blandt folkene og strø dem ut i landene, og de skal kjenne at jeg er Herren.