1 א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה--לאדניהם למלך מצרים

2 ב ויקצף פרעה על שני סריסיו--על שר המשקים ועל שר האופים

3 ג ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים--אל בית הסהר  מקום אשר יוסף אסור שם

4 ד ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם--וישרת אתם ויהיו ימים במשמר

5 ה ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד--איש כפתרון חלמו  המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר

6 ו ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים

7 ז וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו--לאמר  מדוע פניכם רעים היום

8 ח ויאמרו אליו--חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים--ספרו נא לי

9 ט ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו--בחלומי והנה גפן לפני

10 י ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים

11 יא וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה

12 יב ויאמר לו יוסף זה פתרנו  שלשת השרגים--שלשת ימים הם

13 יג בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

14 יד כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה

15 טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור

16 טז וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

17 יז ובסל העליון מכל מאכל פרעה--מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל--מעל ראשי

18 יח ויען יוסף ויאמר זה פתרנו  שלשת הסלים--שלשת ימים הם

19 יט בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך

20 כ ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים--בתוך עבדיו

21 כא וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה

22 כב ואת שר האפים תלה  כאשר פתר להם יוסף

23 כג ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו  {פ}

1 Nogen tid derefter hendte det at munnskjenken og bakeren hos kongen i Egypten forså sig mot sin herre, kongen i Egypten.

2 Og Farao blev vred på sine to hoffmenn, den øverste munnskjenk og den øverste baker

3 og satte dem fast hos høvdingen over livvakten, i fengslet hvor Josef var fange.

4 Og høvdingen over livvakten satte Josef til å være hos dem, og han gikk dem til hånde; og de blev sittende en tid i fengslet.

5 Engang drømte begge hver sin drøm i samme natt og hver drøm med sin mening - munnskjenken og bakeren hos kongen i Egypten, de som satt fanget i fengslet.

6 Da Josef kom inn til dem om morgenen, så han på dem at de var motfalne.

7 Da spurte han Faraos hoffmenn, de som satt fengslet med ham hos hans herre: Hvorfor ser I så sorgfulle ut idag?

8 De svarte: Vi har drømt, og det er ingen som kan tyde det. Da sa Josef til dem: Å tyde drømmer - er ikke det Guds sak? Fortell mig hvad I har drømt!

9 Da fortalte den øverste munnskjenk Josef sin drøm og sa til ham: Jeg så i drømme et vintre som stod foran mig;

10 og på vintreet var det tre grener, og det skjøt knopper, blomstene kom frem, klasene modnedes til druer.

11 Og jeg holdt Faraos beger i min hånd, og jeg tok druene og krystet dem ut i Faraos beger, og så rakte jeg Farao begeret.

12 Da sa Josef til ham: Dette er tydningen: De tre grener er tre dager.

13 Om tre dager skal Farao ophøie dig og sette dig i ditt embede igjen, og du skal rekke Farao begeret, som du gjorde før, da du var hans munnskjenk.

14 Men kom mig i hu, når det går dig vel, og vis barmhjertighet mot mig, så du taler om mig for Farao og hjelper mig ut av dette hus!

15 For de har stjålet mig fra hebreernes land, og heller ikke her har jeg gjort noget som de kunde sette mig i fengslet for.

16 Da den øverste baker så at Josef hadde gitt en så god tydning, sa han til ham: Også jeg hadde en drøm og syntes jeg så at jeg bar tre kurver med hvetebrød på mitt hode.

17 Og i den øverste kurv var det allslags bakverk, sånt som Farao pleier å ete, og fuglene åt det av kurven på mitt hode.

18 Da svarte Josef og sa: Dette er tydningen: De tre kurver er tre dager.

19 Om tre dager skal Farao ophøie dig, hugge hodet av dig og henge dig på et tre, og fuglene skal ete kjøttet av dig.

20 Den tredje dag, da det var Faraos fødselsdag, gjorde han et gjestebud for alle sine tjenere; og han ophøiet den øverste munnskjenk og den øverste baker iblandt sine tjenere.

21 Han satte den øverste munnskjenk i hans embede igjen, og han rakte Farao begeret,

22 og den øverste baker lot han henge, således som Josef hadde tydet drømmene for dem.

23 Men den øverste munnskjenk kom ikke Josef i hu - han glemte ham.