1 א דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם

2 ב שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו

3 ג כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ

4 ד ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד

5 ה בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם

6 ו ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה

7 ז וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה  כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו

8 ח על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה

9 ט כי אנושה מכותיה  כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם

10 י בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי)

11 יא עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו

12 יב כי חלה לטוב יושבת מרות  כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם

13 יג רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל

14 יד לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל

15 טו עד הירש אבי לך יושבת מרשה  עד עדלם יבוא כבוד ישראל

16 טז קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך  {ס}

1 Dette er Herrens ord som kom til Mika fra Moreset i de dager da Jotam, Akas og Esekias var konger i Juda, det som han skuet om Samaria og Jerusalem.

2 Hør, I folk, alle sammen! Gi akt, du jord med alt som på dig er! Og Herren, Israels Gud, være vidne mot eder, Herren fra sitt hellige tempel!

3 For se, Herren går ut fra sin bolig; han stiger ned og farer frem over jordens høider.

4 Fjellene smelter under ham, og dalene revner - som voks for ilden, som vann når det øses ut over et stup.

5 For Jakobs frafall skjer alt dette, for de synder Israels hus har gjort. Hvem er ophavet til Jakobs frafall? Mon ikke Samaria? Og hvem til Judas offerhauger? Mon ikke Jerusalem?

6 Så vil jeg da gjøre Samaria til en grusdynge på marken, til et sted for vindyrkning, og jeg vil velte dets stener ned i dalen og avdekke dets grunnvoller.

7 Og alle dets utskårne billeder skal sønderslås, og alle dets horegaver brennes op med ild, og alle dets avgudsbilleder vil jeg ødelegge; for av horelønn har det samlet dem, og til horelønn skal de atter bli.

8 Over dette vil jeg klage og hyle, jeg vil gå barbent og naken; jeg vil opløfte klageskrik som sjakalene og jamre mig som strutsene.

9 For dets sår er ulægelige; for ulykken er kommet like til Juda, den har nådd like til mitt folks port, til Jerusalem.

10 Forkynn det ikke i Gat, gråt ikke der! I Bet-Leafra velter jeg mig i støvet.

11 Dra bort*, I Sjafirs innbyggere, i nakenhet og vanære! Sa'anans innbyggere våger sig ikke ut**. Bet-Haesels klageskrik gjør det umulig for eder å bli der. / {* i landflyktighet.} / {** JER 6, 25.}

12 For Marots innbyggere vrir sig i smerte over sin tapte lykke; for ulykke er faret ned fra Herren, like til Jerusalems port.

13 Spenn traveren for vognen, I innbyggere av Lakis! Syndens ophav var du* for Sions datter, for hos dig blev Israels overtredelser funnet. / {* Lakis. JOS 15, 39.}

14 Derfor skal du gi avkall på Moreset-Gat; husene i Aksib blir som en sviktende bekk for Israels konger.

15 Ennu en gang skal jeg la eder få en eiermann, I Maresas innbyggere! Til Adullam skal Israels stormenn komme.

16 Gjør dig skallet, klipp håret vekk for dine barns skyld, de som var din lyst! Gjør ditt hode så skallet som gribbens, for de er ført bort fra dig.