1 א ושלמה היה מושל בכל הממלכות--מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים  מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו  {פ}

2 ב ויהי לחם שלמה ליום אחד  שלשים כר סלת וששים כר קמח

3 ג עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי--ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים

4 ד כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה--בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו--מסביב

5 ה וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע--כל ימי שלמה  {ס}

6 ו ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים--למרכבו ושנים עשר אלף פרשים

7 ז וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה--איש חדשו  לא יעדרו דבר

8 ח והשערים והתבן לסוסים ולרכש--יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו  {ס}

9 ט ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב--כחול אשר על שפת הים

10 י ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים

11 יא ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב

12 יב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף

13 יג וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים

14 יד ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה--מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו  {ס}

15 טו וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו  כי אהב היה חירם לדוד--כל הימים  {ס}

16 טז וישלח שלמה אל חירם לאמר

17 יז אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו--עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו (רגלי)

18 יח ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב  אין שטן ואין פגע רע [ (I Kings 5:19) יט והנני אמר--לבנות בית לשם יהוה אלהי  כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי ] [ (I Kings 5:20) כ ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר  כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים--כצדנים ] [ (I Kings 5:21) כא ויהי כשמע חירם את דברי שלמה--וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה ] [ (I Kings 5:22) כב וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים ] [ (I Kings 5:23) כג עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם--ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי ] [ (I Kings 5:24) כד ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים--כל חפצו ] [ (I Kings 5:25) כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית  כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה  {פ} ] [ (I Kings 5:26) כו ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ] [ (I Kings 5:27) כז ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש ] [ (I Kings 5:28) כח וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות--חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס  {ס} ] [ (I Kings 5:29) כט ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר ] [ (I Kings 5:30) ל לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה  {ס} ] [ (I Kings 5:31) לא ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית--אבני גזית ] [ (I Kings 5:32) לב ויפסלו בני שלמה ובני חירום--והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית  {פ} ]

1 Und Salomo war Herrscher über alle Königreiche, von dem Strome {dem Euphrat} an bis zu dem Lande der Philister und bis zu der Grenze Ägyptens; sie brachten Geschenke und dienten Salomo alle Tage seines Lebens.

2 Und der Speisebedarf {W. das Brot; so auch Kap. 5,9} Salomos für einen Tag war: dreißig Kor {1 Kor = 10 Epha, ungefähr zweieinhalb Hektoliter} Feinmehl und sechzig Kor Mehl,

3 zehn gemästete Rinder und zwanzig Weiderinder und hundert Schafe; ohne die Hirsche und Gazellen und Damhirsche und das gemästete Geflügel. {And.: die gemästeten Gänse}

4 Denn er herrschte über das ganze Land diesseit des Stromes, von Tiphsach {Thapsakus, am westlichen Ufer des Euphrat} bis Gasa, über alle Könige diesseit des Stromes; und er hatte Frieden auf allen Seiten ringsum.

5 Und Juda und Israel wohnten in Sicherheit, ein jeder unter seinem Weinstock und unter seinem Feigenbaum, von Dan bis Beerseba, alle Tage Salomos.

6 Und Salomo hatte vierzigtausend Stände für Rosse zu seinen Wagen, und zwölftausend Reiter.

7 Und jene Aufseher versorgten den König Salomo und alle, die zum Tische des Königs Salomo kamen, ein jeder in seinem Monat; sie ließen es an nichts fehlen.

8 Und die Gerste und das Stroh für die Rosse und für die Renner brachten sie {O. brachte man} an den Ort, wo er {d.h. der König, oder der Aufseher} war, ein jeder nach seiner Vorschrift.

9 Und Gott gab Salomo Weisheit und sehr große Einsicht, und Weite des Herzens, wie der Sand, der am Ufer des Meeres ist.

10 Und die Weisheit Salomos war größer als die Weisheit aller Söhne des Ostens und als alle Weisheit Ägyptens.

11 Und er war weiser als alle Menschen, als Ethan, der Esrachiter, und Heman und Kalkol und Darda, die Söhne Machols. Und sein Name war unter allen Nationen ringsum.

12 Und er redete dreitausend Sprüche, und seiner Lieder waren 1005.

13 Und er redete über die Bäume, von der Ceder, die auf dem Libanon ist, bis zum Ysop, der an der Mauer herauswächst; und er redete über das Vieh und über die Vögel und über das Gewürm {Eig. das sich Regende} und über die Fische.

14 Und man kam aus allen Völkern, um die Weisheit Salomos zu hören, von allen Königen der Erde her, die von seiner Weisheit gehört hatten.

15 Und {2. Chron. 2} Hiram, der König von Tyrus, sandte seine Knechte zu Salomo, denn er hatte gehört, daß man ihn zum König gesalbt hatte an seines Vaters Statt; denn Hiram war allezeit ein Freund Davids gewesen.

16 Und Salomo sandte zu Hiram und ließ ihm sagen:

17 Du weißt ja, daß mein Vater David nicht vermochte, dem Namen Jehovas, seines Gottes, ein Haus zu bauen, wegen der Kriege, mit welchen sie ihn umgaben, bis Jehova sie unter seine Fußsohlen legte.

18 Nun aber hat Jehova, mein Gott, mir Ruhe geschafft ringsum; da ist kein Widersacher mehr und kein schlimmes Begegnis.

19 Und siehe, ich gedenke dem Namen Jehovas, meines Gottes, ein Haus zu bauen, so wie Jehova zu meinem Vater David geredet und gesagt hat: Dein Sohn, den ich an deiner Statt auf deinen Thron setzen werde, der soll meinem Namen ein Haus bauen.

20 Und nun gebiete, daß man mir Cedern vom Libanon haue; und meine Knechte sollen mit deinen Knechten sein; und den Lohn deiner Knechte will ich dir geben nach allem, was du sagen wirst; denn du weißt ja, daß niemand unter uns ist, der Holz zu hauen versteht wie die Zidonier.

21 Und es geschah, als Hiram die Worte Salomos hörte, da freute er sich sehr; und er sprach: Gepriesen sei heute Jehova, der David einen weisen Sohn gegeben hat über dieses große Volk!

22 Und Hiram sandte zu Salomo und ließ ihm sagen: Ich habe gehört, was du mir entboten hast; ich will all dein Begehr tun betreffs des Cedernholzes und betreffs des Cypressenholzes.

23 Meine Knechte sollen es vom Libanon an das Meer hinabbringen; und ich werde auf dem Meere Flöße daraus machen und sie bis an den Ort bringen lassen, den du mir angeben wirst, und dort will ich sie zerlegen lassen; und du sollst es abholen. Du aber sollst mein Begehr tun, indem du den Speisebedarf meines Hauses gibst.

24 Und so gab Hiram dem Salomo Cedernholz und Cypressenholz nach all seinem Begehr.

25 Salomo aber gab Hiram 20000 Kor Weizen zur Nahrung für sein Haus, und zwanzig Kor zerstoßenes Öl: so gab Salomo dem Hiram Jahr für Jahr.

26 Und Jehova gab Salomo Weisheit, so wie er zu ihm geredet hatte; und es war Friede zwischen Hiram und Salomo, und sie machten einen Bund miteinander.

27 Und der König Salomo hob Fronarbeiter aus ganz Israel aus, und der Fronarbeiter waren 30000 Mann.

28 Und er schickte sie auf den Libanon, 10000 im Monat, wechselweise: einen Monat waren sie auf dem Libanon, zwei Monate in ihrem Hause; und Adoniram war über die Fronarbeiter.

29 Und Salomo hatte 70000 Lastträger und 80000 Steinhauer im Gebirge,

30 ohne die Oberaufseher Salomos, welche über die Arbeit waren, 3300, die über das Volk walteten, das an der Arbeit beschäftigt war.

31 Und der König gebot, und sie brachen große Steine, wertvolle {And.: schwere; so auch Kap. 7,9. 10. 11} Steine, um den Grund des Hauses zu legen, behauene Steine.

32 Und die Bauleute Salomos und die Bauleute Hirams und die Gibliter {S. Jos. 13,5; die Gibliter gehörten zu den Phöniziern} behieben sie, und sie richteten das Holz und die Steine zum Bau des Hauses zu.