1 א ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה
2 ב ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין--ואת ישבק ואת שוח
3 ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים
4 ד ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה
5 ה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק
6 ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם
7 ז ואלה ימי שני חיי אברהם--אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים
8 ח ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו
9 ט ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא
10 י השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת--שמה קבר אברהם ושרה אשתו
11 יא ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי {פ}
12 יב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה--לאברהם
13 יג ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם
14 יד ומשמע ודומה ומשא
15 טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה
16 טז אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם--שנים עשר נשיאם לאמתם
17 יז ואלה שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו
18 יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל {פ}
19 יט ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק
20 כ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם--אחות לבן הארמי לו לאשה
21 כא ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו
22 כב ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה
23 כג ויאמר יהוה לה שני גיים (גוים) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר
24 כד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה
25 כה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו
26 כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
27 כז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים
28 כח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב
29 כט ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף
30 ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה--כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום
31 לא ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי
32 לב ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה
33 לג ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב
34 לד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה {פ}
1 Und Abraham nahm wieder ein Weib, mit Namen Ketura.
2 Und sie gebar ihm Simran und Jokschan und Medan und Midian und Jischbak und Schuach.
3 Und Jokschan zeugte Scheba und Dedan; und die Söhne Dedans waren die Assurim und Letuschim und Leummim.
4 Und die Söhne Midians: Epha und Epher und Hanok und Abida und Eldaba. Diese alle waren Söhne der Ketura. -
5 Und Abraham gab dem Isaak alles, was er hatte.
6 Und den Söhnen der Kebsweiber, {Vergl. 1. Chron. 1,32} die Abraham hatte, gab Abraham Geschenke; und er ließ sie, während er noch lebte, von seinem Sohne Isaak wegziehen nach Osten, in das Land des Ostens. -
7 Und dies sind die Tage der Lebensjahre Abrahams, die er gelebt hat: 175 Jahre.
8 Und Abraham verschied und starb in gutem Alter, alt und der Tage satt, und wurde versammelt zu seinen Völkern.
9 Und seine Söhne Isaak und Ismael begruben ihn in der Höhle von Machpela, auf dem Felde Ephrons, des Sohnes Zohars, des Hethiters, das vor Mamre liegt,
10 dem Felde, welches Abraham von den Kindern Heth gekauft hatte; dort wurden Abraham und sein Weib Sara begraben.
11 Und es geschah nach dem Tode Abrahams, da segnete Gott Isaak, seinen Sohn; und Isaak wohnte bei dem Brunnen Lachai-Roi.
12 Und dies sind die Geschlechter Ismaels, des Sohnes Abrahams, den Hagar, die Ägypterin, die Magd Saras, dem Abraham geboren hat;
13 und dies sind die Namen der Söhne Ismaels mit ihren Namen, nach ihren Geschlechtern: Der Erstgeborene Ismaels: Nebajoth, und Kedar und Adbeel und Mibsam
14 und Mischma und Duma und Massa,
15 Hadad und Tema, Jetur, Naphisch und Kedma.
16 Das sind die Söhne Ismaels, und das ihre Namen in ihren Gehöften und in ihren Zeltlagern; zwölf Fürsten nach ihren Stämmen.
17 Und dies sind die Lebensjahre Ismaels: 137 Jahre; und er verschied und starb und wurde versammelt zu seinen Völkern.
18 Und sie wohnten von Hawila {am persischen Meerbusen} bis Sur, das vor {d.i. östlich von} Ägypten liegt, nach Assyrien hin. Er ließ sich nieder angesichts {S. die Anm. zu Kap. 16,12} aller seiner Brüder.
19 Und dies sind die Geschlechter Isaaks, des Sohnes Abrahams: Abraham zeugte Isaak.
20 Und Isaak war vierzig Jahre alt, als er sich Rebekka zum Weibe nahm, die Tochter Bethuels, des Aramäers aus Paddan-Aram, {d.i. das Flachland Arams vergl. Hos. 12,13); ein Teil von Mesopotamien} die Schwester Labans, des Aramäers.
21 Und Isaak bat Jehova für sein Weib, denn sie war unfruchtbar; und Jehova ließ sich von ihm erbitten, und Rebekka, sein Weib, wurde schwanger.
22 Und die Kinder stießen sich in ihr; und sie sprach: Wenn es so steht, warum bin ich dies? {O. da} Und sie ging hin, Jehova zu befragen.
23 Und Jehova sprach zu ihr: Zwei Nationen sind in deinem Leibe, und zwei Völkerschaften werden sich scheiden aus deinem Innern; und eine Völkerschaft wird stärker sein als die andere, und der Ältere wird dem Jüngeren dienen.
24 Und als ihre Tage erfüllt waren, daß sie gebären sollte, siehe, da waren Zwillinge in ihrem Leibe.
25 Und der erste kam heraus, rötlich, am ganzen Leibe wie ein härener Mantel; und man gab ihm den Namen Esau. {behaart}
26 Und danach kam sein Bruder heraus, und seine Hand hielt die Ferse Esaus; und man gab ihm den Namen Jakob. {Fersenhalter, Überlister} Und Isaak war sechzig Jahre alt, als sie geboren wurden.
27 Und die Knaben wuchsen heran. Und Esau wurde ein jagdkundiger Mann, ein Mann des Feldes; Jakob aber war ein sanfter {ruhiger, häuslicher} Mann, der in den Zelten blieb.
28 Und Isaak hatte Esau lieb, denn Wildbret war nach seinem Munde; Rebekka aber hatte Jakob lieb.
29 Und Jakob kochte ein Gericht; und Esau kam vom Felde und war matt.
30 Da sprach Esau zu Jakob: Laß mich doch essen {W. schlingen} von dem Roten, dem Roten da, denn ich bin matt! Darum gab man ihm den Namen Edom. {O. rot}
31 Und Jakob sprach: Verkaufe mir heute {O. zuvor} dein Erstgeburtsrecht.
32 Und Esau sprach: Siehe, ich gehe hin zu sterben, und wozu mir da das Erstgeburtsrecht?
33 Und Jakob sprach: Schwöre mir heute! {O. zuvor} Und er schwur ihm und verkaufte sein Erstgeburtsrecht dem Jakob.
34 Und Jakob gab Esau Brot und ein Gericht Linsen; und er aß und trank und stand auf und ging davon. So verachtete Esau das Erstgeburtsrecht.