1 א ותשר דבורה וברק בן אבינעם  {ס}  ביום ההוא  {ר} br לאמר  {ס}

2 ב בפרע פרעות בישראל  {ס}  בהתנדב  {ר} br עם ברכו יהוה  {ס}

3 ג שמעו מלכים האזינו  {ר} br רזנים  {ס}  אנכי ליהוה אנכי אשירה  {ס}  אזמר  {ר} br ליהוה אלהי ישראל  {ס}

4 ד יהוה בצאתך  {ר} br משעיר  {ס}  בצעדך משדה אדום  {ס}  ארץ  {ר} br רעשה גם שמים נטפו  {ס}  גם עבים נטפו  {ר} br מים  {ס}

5 ה הרים נזלו מפני יהוה  {ס}  זה  {ר} br סיני--מפני יהוה אלהי ישראל  {ס}

6 ו בימי שמגר בן  {ר} br ענת  {ס}  בימי יעל חדלו ארחות  {ס}  והלכי  {ר} br נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות  {ס}

7 ז חדלו פרזון בישראל  {ר} br חדלו--  {ס}  עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל  {ס}

8 ח יבחר  {ר} br אלהים חדשים אז לחם שערים  {ס}  מגן אם יראה  {ר} br ורמח  {ס}  בארבעים אלף בישראל  {ס}

9 ט לבי  {ר} br לחוקקי ישראל  {ס}  המתנדבים בעם ברכו  {ר} br יהוה  {ס}

10 י רכבי אתנות צחרות  {ס}  ישבי  {ר} br על מדין והלכי על דרך--שיחו  {ס}

11 יא מקול מחצצים בין  {ר} br משאבים  {ס}  שם יתנו צדקות יהוה  {ס}  צדקת  {ר} br פרזונו בישראל  {ס}  אז ירדו לשערים עם  {ר} br יהוה  {ס}

12 יב עורי עורי דבורה  {ס}  עורי  {ר} br עורי דברי שיר  {ס}  קום ברק ושבה שביך בן  {ר} br אבינעם  {ס}

13 יג אז ירד שריד לאדירים עם  {ס}  יהוה  {ר} br ירד לי בגבורים  {ס}

14 יד מני אפרים שרשם  {ר} br בעמלק  {ס}  אחריך בנימין בעממיך  {ס}  מני  {ר} br מכיר ירדו מחקקים  {ס}  ומזבולן משכים בשבט  {ר} br ספר  {ס}

15 טו ושרי ביששכר עם דברה  {ס}  ויששכר  {ר} br כן ברק בעמק שלח ברגליו  {ס}  בפלגות ראובן גדלים חקקי  {ר} br לב  {ס}

16 טז למה ישבת בין המשפתים  {ס}  לשמע  {ר} br שרקות עדרים  {ס}  לפלגות ראובן גדולים חקרי  {ר} br לב  {ס}

17 יז גלעד בעבר הירדן שכן  {ס}  ודן  {ר} br למה יגור אניות  {ס}  אשר ישב לחוף  {ר} br ימים  {ס}  ועל מפרציו ישכון  {ס}

18 יח זבלון  {ר} br עם חרף נפשו למות--  {ס}  ונפתלי  על מרומי  {ר} br שדה  {ס}

19 יט באו מלכים נלחמו  {ס}  אז  {ר} br נלחמו מלכי כנען  {ס}  בתענך על מי  {ר} br מגדו  {ס}  בצע כסף לא לקחו  {ס}

20 כ מן  {ר} br שמים נלחמו  {ס}  הכוכבים ממסלותם נלחמו עם  {ר} br סיסרא  {ס}

21 כא נחל קישון גרפם  {ס}  נחל  {ר} br קדומים נחל קישון  {ס}  תדרכי נפשי  {ר} br עז  {ס}

22 כב אז הלמו עקבי סוס  {ס}  מדהרות  {ר} br דהרות אביריו  {ס}

23 כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור  {ר} br ישביה  {ס}  כי לא באו לעזרת יהוה  {ס}  לעזרת  {ר} br יהוה בגבורים  {ס}

24 כד תברך מנשים--יעל אשת חבר  {ר} br הקיני  {ס}  מנשים באהל תברך  {ס}

25 כה מים  {ר} br שאל חלב נתנה  {ס}  בספל אדירים הקריבה  {ר} br חמאה  {ס}

26 כו ידה ליתד תשלחנה  {ס}  וימינה  {ר} br להלמות עמלים  {ס}  והלמה סיסרא מחקה  {ר} br ראשו  {ס}  ומחצה וחלפה רקתו  {ס}

27 כז בין  {ר} br רגליה כרע נפל שכב  {ס}  בין רגליה כרע  {ר} br נפל  {ס}  באשר כרע שם נפל שדוד  {ס}

28 כח בעד  {ר} br החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב  {ס}  מדוע בשש רכבו  {ר} br לבוא--  {ס}  מדוע אחרו פעמי מרכבותיו  {ס}

29 כט חכמות  {ר} br שרותיה תענינה  {ס}  אף היא תשיב אמריה  {ר} br לה  {ס}

30 ל הלא ימצאו יחלקו שלל  {ס}  רחם  {ר} br רחמתים לראש גבר--  {ס}  שלל צבעים  {ר} br לסיסרא  {ס}  שלל צבעים רקמה  {ס}  צבע  {ר} br רקמתים לצוארי שלל  {ס}

31 לא כן יאבדו כל אויביך יהוה  {ר} br ואהביו כצאת השמש בגברתו  {ס}  ותשקט הארץ ארבעים שנה  {ר} br {ש}

1 ORA in quel giorno, Debora, con Barac, figliuolo di Abinoam, cantò questo Cantico, dicendo:

2 Benedite il Signore: Perciocchè egli ha fatte le vendette in Israele; Perciocchè il popolo vi s’è portato volenterosamente.

3 Ascoltate, o re; e voi principi, porgete le orecchie; Io, io canterò al Signore; Io salmeggerò al Signore Iddio d’Israele.

4 O Signore, quando tu uscisti di Seir, Quando tu camminasti fuor del territorio di Edom, La terra tremò, i cieli eziandio gocciolarono, E le nuvole eziandio stillarono acqua.

5 I monti colarono, per la presenza del Signore; Questo Sinai anch’esso, per la presenza del Signore Iddio d’Israele

6 Al tempo di Samgar, figliuolo di Anat; Al tempo di Iael, le strade maestre erano cessate, E i viandanti andavano per sentieri torti.

7 Le villate in Israele erano venute meno; Erano venute meno, finch’io Debora sursi; Finch’io sursi, per esser madre in Israele.

8 Quando Israele ha scelti nuovi dii, Allora la guerra è stata alle porte; Si vedeva egli alcuno scudo, o lancia, Fra quarantamila uomini in Israele?

9 Il cuor mio è inverso i rettori d’Israele, Che si son portati francamente fra il popolo. Benedite il Signore.

10 Voi, che cavalcate asine bianche, Che sedete in sul luogo del giudicio; E voi, viandanti, ragionate di questo.

11 Essendo lo strepito degli arcieri venuto meno, Per mezzo i luoghi ove si attigne l’acqua, Narrinsi quivi le giustizie del Signore; Le sue giustizie eseguite per le sue villate in Israele. A tal’ora il popolo del Signore è sceso alle porte

12 Destati, destati, Debora; Destati, destati, di’ un Cantico. Levati, Barac; e tu, figliuolo di Abinoam, Mena in cattività i tuoi prigioni.

13 A tal’ora il Signore ha fatto signoreggiare colui ch’era scampato; Egli ha fatto signoreggiare il popolo sopra i magnifici; Egli mi ha fatta signoreggiare sopra i possenti.

14 Da Efraim, da coloro la cui radice è in Amalec, I quali sono dietro a te, o Beniamino, co’ tuoi popoli; E da Machir, e da Zabulon, son discesi i rettori, Conducendo le loro schiere con bacchette da scriba.

15 I principali d’Issacar sono stati anch’essi con Debora, Insieme col popolo d’Issacar. Così Barac è stato mandato nella valle, Con la gente ch’egli conduceva. Fra le fiumane di Ruben Vi sono stati grandi uomini in risoluzione di cuore.

16 Perchè sei tu dimorato fra le sbarre delle stalle, Per udire il belar delle gregge? Fra le fiumane di Ruben, Vi sono stati grandi uomini in deliberazioni di cuore.

17 Galaad è dimorato di là dal Giordano; E perchè è Dan dimorato presso alle navi? Ed è Aser restato presso al lito del mare, E si è rattenuto ne’ suoi porti?

18 Zabulon è un popolo che ha esposta la sua vita alla morte; Così ancora ha fatto Neftali, In alta campagna.

19 I re son venuti, hanno combattuto; A tal’ora i re di Canaan hanno combattuto In Taanac, presso all’acque di Meghiddo; Non hanno fatto alcun guadagno d’argento.

20 Ei s’è combattuto dal cielo; Le stelle hanno combattuto contro a Sisera da’ lor cerchi.

21 Il torrente di Chison li ha strascinati via; Il torrente di Chedumim, il torrente di Chison; Anima mia, tu hai calpestata la forza.

22 Allora i cavalli si tritarono l’unghie, Per lo gran calpestio, calpestio de’ lor destrieri.

23 Maledite Meroz, ha detto l’Angelo del Signore; Maledite pur gli abitanti di essa; Perciocchè non son venuti al soccorso del Signore, co’ prodi

24 Sia benedetta, sopra tutte le donne, Iael, Moglie di Heber Cheneo; Sia benedetta sopra tutte le donne che stanno in padiglioni.

25 Egli chiese dell’acqua, ed ella gli diè del latte; Ella gli porse del fior di latte nella coppa de’ magnifici.

26 Ella diè della man sinistra al piuolo, E della destra al martello de’ lavoranti, E colpì sopra Sisera, e gli passò il capo; Ella gli trafisse, e gli conficcò la tempia.

27 Egli si chinò fra i piedi di essa, Cadde, giacque in terra; Si chinò fra i piedi di essa, cadde; Dove si chinò, quivi cadde deserto.

28 La madre di Sisera riguardava per la finestra; E, mirando per li cancelli, si lagnava, dicendo: Perchè indugia a venire il suo carro? Perchè si muovono lentamente i suoi carri?

29 Le più savie delle sue dame le rispondevano, Ed ella ancora rispondeva a sè stessa:

30 Non hanno essi trovata la preda? non la spartiscono essi? Una fanciulla, due fanciulle per uomo; Le spoglie delle robe di color variato son per Sisera; Le spoglie delle robe di color variato ricamate; Egli ha fatta preda di robe di color variato, ricamate da amendue i lati, Da passarvi il collo.

31 Poi il paese ebbe riposo quarant’anni