1 א ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח  כי אשה כשית לקח

2 ב ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה

3 ג והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה  {ס}

4 ד ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם

5 ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

6 ו ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו

7 ז לא כן עבדי משה  בכל ביתי נאמן הוא

8 ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

9 ט ויחר אף יהוה בם וילך

10 י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

11 יא ויאמר אהרן אל משה  בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

12 יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

13 יג ויצעק משה אל יהוה לאמר  אל נא רפא נא לה  {פ}

14 יד ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

15 טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים

16 טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן  {פ}

1 OR Maria ed Aaronne parlarono contro a Mosè, per cagion della moglie Cusita ch’egli avea presa; perciocchè egli avea presa una moglie Cusita.

2 E dissero: Ha veramente il Signore parlato sol per Mosè? non ha egli eziandio parlato per noi? E il Signore udì queste parole.

3 Or quell’uomo Mosè era molto mansueto, più che altro uomo che fosse in su la terra

4 E il Signore disse in quello stante a Mosè, e ad Aaronne, e a Maria: Uscite tutti e tre, e venite al Tabernacolo della convenenza. Ed essi uscirono tutti e tre.

5 E il Signore scese nella colonna della nuvola, e si fermò all’entrata del Tabernacolo; e chiamò Aaronne e Maria. E amendue andarono là.

6 E il Signore disse: Ascoltate ora le mie parole: Se v’è fra voi alcun profeta, io, il Signore, mi do a conoscere a lui in visione, o parlo a lui in sogno.

7 Ma non fo così inverso il mio servitore Mosè, il quale è fedele in tutta la mia casa.

8 Io parlo a bocca a bocca con lui, e a veduta, e non con maniere oscure; ed egli vede la sembianza del Signore; perchè dunque non avete voi temuto di parlar contro al mio servitore, contro a Mosè?

9 E l’ira del Signore si accese contro a loro, ed egli se ne andò

10 E la nuvola si partì d’in sul Tabernacolo; ed ecco, Maria era lebbrosa, bianca come neve; e Aaronne riguardò Maria; ed ecco, era lebbrosa.

11 E Aaronne disse a Mosè: Ahi! Signore mio; deh! non metterci peccato addosso; conciossiachè noi abbiamo follemente fatto, e abbiamo peccato.

12 Deh! non sia ella come un parto morto, la cui carne, quando egli esce del seno di sua madre, è già mezza consumata.

13 E Mosè gridò al Signore, dicendo: Deh! sanala ora, o Dio.

14 E il Signore disse a Mosè: Se suo padre le avesse sputato nel viso, non sarebb’ella tutta vergognosa per sette giorni? Sia rinchiusa fuor del campo sette giorni; poi sia raccolta.

15 Maria adunque fu rinchiusa fuor del campo sette giorni; e il popolo non si mosse, finchè Maria non fu raccolta.

16 POI il popolo si partì di Haserot, e si accampò nel deserto di Paran