1 א וידבר יהוה אל משה לאמר
2 ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
3 ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
4 ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
5 ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו {פ}
6 ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
7 ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
8 ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד {ס}
9 ט וידבר יהוה אל משה לאמר
10 י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
11 יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
12 יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
13 יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה [ (Numbers 17:14) יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח ] [ (Numbers 17:15) טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה {פ} ] [ (Numbers 17:16) טז וידבר יהוה אל משה לאמר ] [ (Numbers 17:17) יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ] [ (Numbers 17:18) יח ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם ] [ (Numbers 17:19) יט והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה ] [ (Numbers 17:20) כ והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם ] [ (Numbers 17:21) כא וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ] [ (Numbers 17:22) כב וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ] [ (Numbers 17:23) כג ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ] [ (Numbers 17:24) כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו {פ} ] [ (Numbers 17:25) כה ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ] [ (Numbers 17:26) כו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה {פ} ] [ (Numbers 17:27) כז ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו ] [ (Numbers 17:28) כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע {ס} ]
1 POI il Signore parlò a Mosè, dicendo:
2 Parla a’ figliuoli d’Israele, e prendi da loro una verga per ciascuna nazione paterna; dodici verghe, da tutti i capi delle lor nazioni paterne; e scrivi il nome di ciascun d’essi sopra la sua verga.
3 E scrivi il nome di Aaronne sopra la verga di Levi; perciocchè v’ha da essere una verga per ciascun capo di nazione paterna.
4 Poi riponi quelle verghe nel Tabernacolo della convenenza, davanti alla Testimonianza, dove io mi ritrovo con voi.
5 E avverrà che la verga di colui che io avrò eletto germoglierà; e così acqueterò d’attorno a me i mormorii de’ figliuoli d’Israele, co’ quali mormorano contro a voi.
6 Mosè adunque parlò a’ figliuoli d’Israele; e tutti i lor capi gli diedero una verga per ciascun capo delle lor nazioni paterne, che furono dodici verghe; e la verga d’Aaronne era per mezzo le lor verghe.
7 E Mosè ripose quelle verghe davanti al Signore, nel Tabernacolo della Testimonianza
8 E il giorno seguente, essendo Mosè entrato nel Tabernacolo della Testimonianza, ecco, la verga d’Aaronne, ch’era per la nazione di Levi, era germogliata; e avea messe gemme, e prodotti fiori, e maturate delle mandorle.
9 E Mosè trasse fuori tutte quelle verghe d’innanzi al Signore, e le recò a tutti i figliuoli d’Israele; i quali le videro, e ciascuno prese la sua verga.
10 E il Signore disse a Mosè: Riporta la verga d’Aaronne davanti alla Testimonianza; acciocchè sia guardata per segnale a’ ribelli; e così fa’ restar d’attorno a me i lor mormorii; che talora non muoiano.
11 E Mosè fece così; come il Signore gli avea comandato, così fece.
12 E i figliuoli d’Israele dissero a Mosè: Ecco, noi siam morti, noi siam perduti, noi tutti siam perduti.
13 Chiunque si accosta al Tabernacolo del Signore muore; morremo noi tutti quanti?