1 א   למנצח על-מחלת משכיל לדוד br 2 ב   אמר נבל בלבו    אין אלהים br השחיתו והתעיבו עול--    אין עשה-טוב br 3 ג   אלהים--    משמים השקיף על-בני-אדם br לראות היש משכיל--    דרש את-אלהים br 4 ד   כלו סג יחדו נאלחו    אין עשה-טוב אין גם-אחד br 5 ה   הלא ידעו פעלי-און    אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו br 6 ו   שם פחדו פחד--    לא-היה-פחד br כי-אלהים--פזר עצמות חנך    הבשתה כי-אלהים מאסם br [ (Psalms 53:7) ז   מי יתן מציון    ישעות ישראל br בשוב אלהים שבות עמו    יגל יעקב ישמח ישראל ]

1 Eine Unterweisung Davids, im Chor umeinander vorzusingen.2 Die Toren sprechen in ihrem Herzen: Es ist kein GOtt. Sie taugen nichts und sind ein Greuel worden in ihrem bösen Wesen. Da ist keiner, der Gutes tut.3 GOtt schauet vom Himmel auf der Menschen Kinder, daß er sehe, ob jemand klug sei, der nach GOtt frage.4 Aber sie sind alle abgefallen und allesamt untüchtig. Da ist keiner, der Gutes tue, auch nicht einer.5 Wollen denn die Übeltäter ihnen nicht sagen lassen, die mein Volk fressen, daß sie sich nähren? GOtt rufen sie nicht an.6 Da fürchten sie sich aber, da nicht zu fürchten ist; denn GOtt zerstreuet die Gebeine der Treiber. Du machst sie zuschanden; denn GOtt verschmähet sie.7 Ach, daß die Hilfe aus Zion über Israel käme, und GOtt sein gefangen Volk erlösete! So würde sich Jakob freuen und Israel fröhlich sein.