1 א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם

2 ב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר

3 ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה

4 ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו

5 ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו

6 ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן

7 ז ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו

8 ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן

9 ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא

10 י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו

11 יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך

12 יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

13 יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה

14 יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים

15 טו ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך

16 טז וללבן שתי בנות  שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

17 יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה

18 יח ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה

19 יט ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי

20 כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה

21 כא ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה

22 כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה

23 כג ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה

24 כד ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה

25 כה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

26 כו ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה

27 כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות

28 כח ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה

29 כט ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה

30 ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות

31 לא וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה

32 לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן  כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי

33 לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון

34 לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

35 לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת

1 Y SIGUIO Jacob su camino, y fué á la tierra de los orientales.

2 Y miró, y vió un pozo en el campo: y he aquí tres rebaños de ovejas que yacían cerca de él; porque de aquel pozo abrevaban los ganados: y había una gran piedra sobre la boca del pozo.

3 Y juntábanse allí todos los rebaños; y revolvían la piedra de sobre la boca del pozo, y abrevaban las ovejas; y volvían la piedra sobre la boca del pozo á su lugar.

4 Y díjoles Jacob: Hermanos míos, ¿de dónde sois? Y ellos respondieron: De Harán somos.

5 Y él les dijo: ¿Conocéis á Labán, hijo de Nachôr? Y ellos dijeron: Sí, le conocemos.

6 Y él les dijo: ¿Tiene paz? Y ellos dijeron: Paz; y he aquí Rachêl su hija viene con el ganado.

7 Y él dijo: He aquí el día es aún grande; no es tiempo todavía de recoger el ganado; abrevad las ovejas, é id á apacentarlas.

8 Y ellos respondieron: No podemos, hasta que se junten todos los ganados, y remuevan la piedra de sobre la boca del pozo, para que abrevemos las ovejas.

9 Estando aún él hablando con ellos Rachêl vino con el ganado de su padre, porque ella era la pastora.

10 Y sucedió que, como Jacob vió á Rachêl, hija de Labán hermano de su madre, y á las ovejas de Labán, el hermano de su madre, llegóse Jacob, y removió la piedra de sobre la boca del pozo, y abrevó el ganado de Labán hermano de su madre.

11 Y Jacob besó á Rachêl, y alzó su voz, y lloró.

12 Y Jacob dijo á Rachêl como él era hermano de su padre, y como era hijo de Rebeca: y ella corrió, y dió las nuevas á su padre.

13 Y así que oyó Labán las nuevas de Jacob, hijo de su hermana, corrió á recibirlo, y abrazólo, y besólo, y trájole á su casa: y él contó á Labán todas estas cosas.

14 Y Labán le dijo: Ciertamente hueso mío y carne mía eres. Y estuvo con él el tiempo de un mes.

15 Entonces dijo Labán á Jacob: ¿Por ser tú mi hermano, me has de servir de balde? declárame qué será tu salario.

16 Y Labán tenía dos hijas: el nombre de la mayor era Lea, y el nombre de la menor, Rachêl.

17 Y los ojos de Lea eran tiernos, pero Rachêl era de lindo semblante y de hermoso parecer.

18 Y Jacob amó á Rachêl, y dijo: Yo te serviré siete años por Rachêl tu hija menor.

19 Y Labán respondió: Mejor es que te la dé á ti, que no que la dé á otro hombre: estáte conmigo.

20 Así sirvió Jacob por Rachêl siete años: y pareciéronle como pocos días, porque la amaba.

21 Y dijo Jacob á Labán: Dame mi mujer, porque mi tiempo es cumplido para que cohabite con ella.

22 Entonces Labán juntó á todos los varones de aquel lugar, é hizo banquete.

23 Y sucedió que á la noche tomó á Lea su hija, y se la trajo: y él entró á ella.

24 Y dió Labán su sierva Zilpa á su hija Lea por criada.

25 Y venida la mañana, he aquí que era Lea: y él dijo á Labán: ¿Qué es esto que me has hecho? ¿no te he servido por Rachêl? ¿por qué, pues, me has engañado?

26 Y Labán respondió: No se hace así en nuestro lugar, que se dé la menor antes de la mayor.

27 Cumple la semana de ésta, y se te dará también la otra, por el servicio que hicieres conmigo otros siete años.

28 E hizo Jacob así, y cumplió la semana de aquélla: y él le dió á Rachêl su hija por mujer.

29 Y dió Labán á Rachêl su hija por criada á su sierva Bilha.

30 Y entró también á Rachêl: y amóla también más que á Lea: y sirvió con él aún otros siete años.

31 Y vió Jehová que Lea era aborrecida, y abrió su matriz; pero Rachêl era estéril.

32 Y concibió Lea, y parió un hijo, y llamó su nombre Rubén, porque dijo: Ya que ha mirado Jehová mi aflicción; ahora por tanto me amará mi marido.

33 Y concibió otra vez, y parió un hijo, y dijo: Por cuanto oyó Jehová que yo era aborrecida, me ha dado también éste. Y llamó su nombre Simeón.

34 Y concibió otra vez, y parió un hijo, y dijo: Ahora esta vez se unirá mi marido conmigo, porque le he parido tres hijos: por tanto, llamó su nombre Leví.

35 Y concibió ota vez, y parió un hijo, y dijo: Esta vez alabaré á Jehová: por esto llamó su nombre Judá: y dejó de parir.